7. הלכות ערב שבת, ג-ד
ג. סעודת מצוה שחל זמנה בערב שבת, כגון סעודת ברית, או פדיון הבן, (אפילו אם נערכת שלא בזמנה), מותר לעשותה בערב שבת, אפילו אחר שעה עשירית, אף על גב שהיא סעודה גדולה שאין רגילים בה בימות החול. ומכל מקום לכתחלה ראוי ונכון להקדים את הסעודה קודם חצות היום. ויש אומרים שאסור לערוך סעודת שידוכין בערב שבת, אפילו אם שידך בערב שבת, וכל שכן אם אירס קודם ערב שבת. אלא אם כן אם מכבדים את האורחים במיני מתיקה בלבד. ויש חולקים וסוברים שמותר לערוך סעודת שידוכין בערב שבת. וראוי להקדים הסעודה ולעורכה לפני חצות.
ד. דרך חסידים ואנשי מעשה להתענות בכל ערב שבת, כדי לאכול סעודת ליל שבת בתיאבון. ומי שקיבל עליו תענית ליום ו', כגון ביום פטירת אב ואם, צריך להתענות עד צאת הכוכבים, אף שעל ידי כך הוא נכנס לשבת כשהוא בתענית. ואם בשעה שקיבל עליו התענית אמר בפירוש שהוא מקבל עליו את התענית רק עד שיסיימו הצבור את תפלת ערבית, רשאי לקדש ולאכול מבעוד יום, אחר תפילת ערבית. ואם קיבל עליו התענית ביום חמישי במנחה, ולא פירש בקבלת התענית שהוא עד שיסיימו הצבור תפלתם, צריך להתענות עד צאת הכוכבים.
