704. תשובה (יב)

לְמָה זֶה דּוֹמֶה, לְבֶן הַמֶּלֶךְ שֶׁשְּׁלָחוֹ אָבִיו לְאֶרֶץ מֶרְחַקִּים כְּדֵי שֶּׁיַּרְוִיחַ וְיִקְנֶה שֵׁם טוֹב לְעַצְמוֹ, וְהוּא לֹא כֵּן עָשָׂה, אֶלָּא פָּנָה אֶל רְהָבִים, וְלָוָה וְאָכַל, וְשָׂבַע וְדָשֵׁן, וְעָלָה חוֹבוֹ לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל, וְהוּא לֹא יָדַע הַסַּךְ שֶׁהוּא חַיָּב, וּבַעֲלֵי הַחוֹבוֹת הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּפְרַע לָהֶם אֶת חוֹבוֹת בְּנוֹ, וְאָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּמְתִּינוּ עַד שֶׁיִּכְתֹּב לִבְנוֹ שֶׁיִּרְאֶה לָשׁוּב בּוֹ, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ לְהַרְוִיחַ וְלִשְׁלֹחַ כְּדֵי לִפְרֹעַ אֶת כָּל אֲשֶׁר לָּוָה, שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן – יְבִיאֵהוּ אֶצְלוֹ וְיִפָּרַע מִגּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ. וְכֵן עָשָׂה בֶּן הַמֶּלֶךְ, וְהִתְחִיל לִשְׁלֹחַ מָעוֹת וּסְחוֹרוֹת לָרוֹב כְּדֵי לִפְרֹעַ חוֹבוֹתָיו, אֲבָל הוּא מְפַחֵד לַיְלָה וְיוֹמָם שֶׁמָּא עֲדַיִן לֹא שָׁלַח לִשְׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ, אוֹ חֵלֶק קָטָן מִמַּה שֶׁהוּא חַיָּב, כִּי הוּא לֹא יָדַע סַךְ הַחוֹב, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם לֹא גָּזְלוּ שׁוֹדְדִים בַּדֶּרֶךְ אֶת כָּל מַה שֶׁשָּׁלַח, אוֹ שֶׁמָּא לֹא נִתְקַבְּלָה סְחוֹרָתוֹ בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וְהָלְכָה לְאִבּוּד, וְעַל כֵּן מַרְבֶּה לִשְׁלֹחַ עוֹד וָעוֹד, וְיוֹשֵׁב תָּמִיד וּמְפַחֵד, עַד אֲשֶׁר יַגִּיעַ לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, וְיִרְאֶה אֶת אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה, אִם זָךְ וְיָשָׁר פָּעֳלוֹ, אָז יִשְׂמַח לִיבּוֹ וְיָגֵל כְּבוֹדוֹ, כִּי יִמְצָא שָׁם קֶרֶן קַיֶּמֶת. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מֵאֵלָיו.
וְזוֹ יִרְאַת חֵטְא שֶׁמְּבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "יְראוּ אֶת ה' קְדֹשָׁיו".