727. ביכורים (ב)

וְהֵן בִּכְלָל מִצְוַת בִּכּוּרִים, שֶׁאִם רוֹצֶה לְחַלֵּק אֶת בָּנָיו, שֶׁמִּקְצָתָם אוֹ אֶחָד מֵהֶם יְהֵא חֶלְקוֹ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וּמִקְצָתָם אוֹ אֶחָד מֵהֶם יְהֵא עוֹסֵק בִּסְחוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַחֲזִיק בְּיַד הַלּוֹמְדִים שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר שֶׁל עֵסֶק הַתּוֹרָה, יִבְחַר לוֹ וְיִשְׁתַּדֵּל שֶׁאֶת בְּכוֹר בָּנָיו יַקְדִּישׁ לַה', וּסְמַךְ לַדָּבָר – "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר". אִם לֹא שֶׁהָאַחֵר שֶׁאֵינוֹ בְּכוֹר הוּא יוֹתֵר חָרִיף וְזָרִיז וְרָאוּי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְהַבְּכוֹר אֵינוֹ עָשׂוּי לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁאָז מוּטָב שֶׁהֶחָרִיף יוֹתֵר יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְיָבוֹא הַטּוֹב מִכָּל מָקוֹם. אֲבָל יִשְׁתַּדֵּל הָאָדָם בְּכָל כֹּחוֹ לְזַכּוֹת אֶת הַבְּכוֹר תְּחִלָּה שֶׁיְּהֵא תַּלְמִיד חָכָם, כִּי מִלְּבַד שֶׁכֵּן רָאוּי לְהַקְרִיב לַה' בִּכּוּרֵי כֹּל, עוֹד יֵשׁ טַעַם נָכוֹן, כִּי אִם יִהְיֶה הַקָּטָן תַּלְמִיד חָכָם – יִהְיֶה מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת יוֹתֵר מֵאָחִיו הַגָּדוֹל, וְגַם אָחִיו הַגָּדוֹל יִתְחַיֵּב בִּכְבוֹד אָחִיו הַקָּטָן שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם, וְקָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָה שֶׁמְּבִיאָהּ לִידֵי שִׂנְאָה וְתַחֲרוּת, אֲבָל כְּשֶׁהַבְּכוֹר הוּא תַּלְמִיד חָכָם יָבוֹא הַכֹּל עַל נָכוֹן, כְּנֹפֶךְ סַפִּיר וְיַהֲלֹם, וְאִישׁ עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְּשָׁלוֹם.