יג. אסור לקבל ולהאמין על לשון הרע ששומעים על איש מישראל שהוא בכלל 'עמיתך'.

יד. אסור לקבל לשון הרע מאנשים זרים, ואף לא מבני ביתו, ואפילו לא מאביו ואמו. ועליו להוכיח את בני ביתו תמיד בלשון רכה שיזהרו מאיסור זה, וכל שכן שלא ישמעו מפיו אף פעם לשון הרע.

*    *    *

פירוט ההלכה היומית: יג. איסור קבלת לשון הרע הוא שלא להאמין בלב שהדבר ששמענו הוא אמת. ואין צורך להאריך בפרטים שבדין זה, כי כמעט ואין בזה חילוקי דינים, אלא הכלל הוא שכל אדם מישראל מְצֻוֶּה שלא להאמין ללשון הרע על שום אדם מישראל, מלבד האפיקורסים וכדומה שיצאו מכלל 'עמיתך'.

יד. אין חילוק לגבי איסור קבלת לשון הרע בין אם הוא שומע את הדבר מאנשים זרים, או מבני ביתו. ואף אם שומע את הדברים מאביו ואמו, מלבד זאת שאסור לו לקבל את הדברים, עליו למנוע אותם מכך [ויזהר לעשות כן בדרך כבוד]. ואם הוא שותק כששומע שבני ביתו מדברים לשון הרע, נענש גם הוא יחד איתם, שהרי מי שיכול למחות בבני ביתו ואינו מוחה, נענש לעתיד לבוא על עוונם. ולכן יהא האדם רגיל להוכיח בביתו על ענינים אלו, אך יעשה כן בלשון רכה, ויפרט להם את גודל השכר למי שנזהר בזה, וגודל העונש למי שאינו נזהר. וביותר יזהר שלא ישמעו ממנו אף פעם דברי גנאי על אחרים, כי אם ישמעו ממנו דברים כאלו, מלבד האיסור עצמו, הרי גם לא יוכל להוכיחם כשהם יעשו כן. ועל פי רוב תלויה הנהגת אנשי הבית בדברים אלו בהנהגת בעל הבית עצמו, ולכן יזהר בזה מאד, ויהיה טוב לו בזה ובבא.