(73) פרק ד, אכילת מיני מזונות כשיעור קביעות סעודה
שיעור קביעת סעודה למנהג בני אשכנז
(בהמשך יובאו כללים אלו למנהג בני ספרד)
ב) אכל כשיעור שרגילים לקבוע עליו סעודה
מהי הכמות הנחשבת לשיעור קביעת סעודה?
יש פוסקים הסוברים ששיעור קביעת סעודה הוא שלש או ארבע ביצים – שזהו שיעור סעודה בהלכות עירוב. ויש אומרים ששיעור קביעת סעודה הוא שיעור שבני אדם רגילים לקבוע עליו סעודה חשובה – ארוחת בוקר, צהריים או ערב (-לאו דוקא שיגיע לשביעה גמורה).
הפוסקים מבארים, שלפי דעת המשנה ברורה, העיקר לדינא הוא כמו הדעה השניה, אך המשנה ברורה מביא שטוב לחוש גם לדעה הראשונה, כמו שיבואר. לפי זה, שיעור קביעת סעודה הוא הכמות שאדם בינוני אוכל, והדבר תלוי 'בכל מדינה ומדינה שעומדים, שיש מדינות שאוכלים מעט ויש מדינות שאוכלים הרבה. וגם בזקנים הוא כפי אכילת זקן בינוני, והנערים בני י"ג וי"ד הם כבינוני מנער דשנים אלו'.
אין צורך לאכול כשיעור הזה (כדי קביעת סעודה) בפרק זמן של אכילת פרס כדי להתחייב בברכת המזון, אך בכל אופן נראה שיש לאכול כזית אחד תוך כדי שיעור אכילת פרס כמו בלחם ממש.
גמר והפסיק בברכה אחרונה: ודע, שאם גמר לאכול ובירך 'על המחיה', ומבקש לאכול שוב פעם מין מזונות שיש לו תואר לחם – אין האכילות מצטרפות לשיעור קביעות סעודה. ואסור לעשות זאת במכוון – לברך ברכה אחרונה אם יודע שיאכל עוד.
© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
