731. גוף

הִנֵּה, לְעֻמַּת הַנֶּפֶשׁ, הַגּוּף – כְּאַיִן נֶחְשָׁב, וְרָאוּי לְכָל בַּר דַּעַת לְסַגֵּף אֶת גּוּפוֹ, וּלְהִטְרִיחוּ בְּכָל מִינֵי טִרְחוֹת כְּדֵי לְזַכּוֹת אֶת נַפְשׁוֹ, וְלַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, וְלֹא יָחוּס עַל גּוּפוֹ כְּלָל בְּמָקוֹם כְּבוֹד שָׁמַיִם. רַק יִשְׁמֹר אֶת גּוּפוֹ שֶׁיְּהֵא בָּרִיא וְחָזָק לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת ה', עֲבוֹדַת עָבֶד.

וְעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת, שֶׁכָּל אָדָם מִתְרַצֶּה לִסְבֹּל כָּל מִינֵי יִסּוּרִים בְּמָמוֹנוֹ וְגוּפוֹ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו, וְזֹאת נֶחֲמָתוֹ, בְּאוֹמְרוֹ, הָעִקָּר שֶׁלֹּא יָבוֹא עָלַי הַמָּוֶת, וְאִם כָּל כָּךְ חוֹשֵׁשׁ עַל יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף, שֶׁאֲפִילוּ אִם יִחְיֶה שָׁנִים רַבּוֹת – הֲרֵי סוֹף כָּל אָדָם לָמוּת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לַחְשׁוֹשׁ מֵעֹנֶשׁ הַנֶּפֶשׁ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא מַר מְאֹד יוֹתֵר מִמָּוֶת. וּבֶאֱמֶת אֵין לָאָדָם לַחְשׁוֹשׁ כְּלָל עַל פְּרֵדַת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף, אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיִּתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. רַק כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לַחְשׁוֹשׁ מֵהַמִּיתָה הוּא כֵּיוָן שֶׁרַק עַל יְדֵי הִתְחַבְּרוּת הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף יָכוֹל הָאָדָם לִזְכּוֹת לַעֲלוֹת בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים לְמַעְלָה, וְלָסוּר מִשְּׁאוֹל מַטָּה. נִמְצָא שֶׁכָּל אֲשֶׁר לָאִישׁ צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ, גַּם אֶת גּוּפוֹ וְגַם אֶת מָמוֹנוֹ, כַּאֲשֶׁר יִתֵּן בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא לָמוּת, כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא הָעִקָּר.