733. דעת (ב)

גַּם לְעִנְיָן הַמָּמוֹן וּשְׁמִירַת הַגּוּף צָרִיךְ דַּעַת, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר "וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים", וְנֶאֱמַר "וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ". וְאַף שֶׁנֶּאֱמַר גַּם "לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם", "וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם", אֵין סְתִירָה בֵּין הַפְּסוּקִים, אֶלָּא יֵשׁ בָּעוֹלָם שְׁלֹשָׁה מִינֵי גְּזֵרוֹת, לִפְעָמִים נִגְזַר עַל הָאָדָם שֶׁיְּהֵא עָשִׁיר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרוֹמֵם אוֹתוֹ אֲפִילוּ נֶגֶד רְצוֹנוֹ. וְכֵן אִם נִגְזַר עָלָיו שֶׁיְּהֵא חַי וּבָרִיא, אֲפִילוּ אִם יַעֲבוֹר בַּמַּיִם לֹא יִשְׁטְפוּהוּ, וְאִם יֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא יִכָּוֶה. וְאִם נִגְזַר עָלָיו שֶׁיְּהֵא עָנִי אוֹ שֶׁיָּמוּת אוֹ שֶׁיְּהֵא מְדֻכֶּא בְּיִסּוּרִים, גַּם אִם יִתְּיַּגֵעַ בְּמוֹעֵצוֹת וָדָעַת, כָּל יְגִיעוֹ יִהְיֶה לָרִיק וְלֹא יוּכַל לְבַטֵּל גְּזֵרַת שָׁמַיִם. אָמְנָם יֵשׁ אָדָם שֶׁיִּגְזְרוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיִּהְיוּ לוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וְהָעֹשֶׁר עַל פִּי הַטֶּבַע, לְפִי חֲרִיפוּתוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ, וּלְפִי שְׁמִירָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ, עַל כֵּן רָאוּי לְכָל אָדָם לַחְשׁוֹשׁ שֶׁמָּא אַף הוּא בִּכְלָל בְּנֵי אָדָם אֵלּוּ, שֶׁכָּךְ גָּזְרָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, לָתֵת לוֹ כְּפִי דַּעְתּוֹ וִיגִיעָתוֹ, לָכֵן יֵצֵא אָדָם לִמְלַאכְתּוֹ וְלַעֲבוֹדָתוֹ, וְיִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב כְּפִי דַּעְתּוֹ אֵיזוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ הָרְאוּיָה לוֹ לְהָבִיא טֶרֶף לְבֵיתוֹ, וְלִשְׁמוֹר בְּרִיאוּתוֹ, וְאָז גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב.

אַךְ כָּל זֶה בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יְבַטֵּל עֲבוֹדַת קוֹנוֹ בִּשְׁבִיל מָמוֹנוֹ, וְלֹא יִתְיַגֵעַ לְהַעֲשִׁיר בִּדְבָרִים אֲסוּרִים, וְלֹא יְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה כְּדֵי לִשְׁמוֹר אֶת גּוּפוֹ בִּשְׁמִירָה יְתֵרָה, כִּי זֶה וַדַּאי ה' לֹא צִוָּה, וְאַדְּרַבָּה, בְכָךְ שֶׁעוֹבֵר עַל אִסּוּר – מוֹנֵעַ מֵעַצְמוֹ אֶת הַטּוֹבָה, וְדוֹמֶה לִמְכַבֶּה אֶת הָאֵשׁ בְּתֶבֶן, שֶׁבְּוַדַּאי יַרְבֶּה אֶת הַלֶּהָבָה.

וְכָל הָאָמוּר בְּעִנְיַן זֶה הוּא לְמִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה רְצוֹן ה' כָּרָאוּי, שֶׁצָּרִיךְ לִנְהֹג מִנְהָג דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כִּי מִי שֶׁעוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ קֶבַע, הוּא נָתוּן תַּחַת הַטֶּבַע. אֲבָל הָאִישׁ הַיָּרֵא אֶת ה', אֲשֶׁר בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד, עוֹשֶׂה תּוֹרָתוֹ קֶבַע וּמְלַאכְתּוֹ עֲרַאי, יְצַו ה' אִתּוֹ אֶת הַבְּרָכָה לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע וְהַמַּעֲרָכָה, וְגוּפוֹ יִהְיֶה בָּרִיא וְחָזָק כַּבִּיר כֹּחַ, אַף כִּי יַרְבֶּה עִנּוּיִים וְעָמָל וְטֹרַח, קוֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹּחַ, הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתָם בְּלִי מִגְרַעַת, מִדַּעַת וְשֶׁלֹּא מִדַּעַת. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק "מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּה' אַשְׁרָיו", כְּלוֹמַר, מִי שֶׁאֵינוֹ מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא בּוֹטֵחַ בַּה', אַשְׁרָיו.