739. חוזק (א)

חֹזֶק הוּא דָּבָר הַנִּצְרָךְ לְכָל מַה שֶׁמֻּטָּל עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹתוֹ, וּלְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ, בֵּין עִנְיְנֵי רְשׁוּת וּבֵין עִנְיְנֵי חוֹבָה, כִּי אִם בְּכָל פַּעַם שֶׁיִּקְשֶׁה עָלָיו מְעַט יִמְשׁוֹךְ יָדוֹ וְיִמָּנַע מִלַּעֲשׂוֹתוֹ, הֲרֵי הוּא מְאַבֵּד טוֹבָה רַבָּה, וּמֵרָעָה אֶל רָעָה יֵצֵא, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר טוֹב שֶׁלֹּא יְהֵא צָרִיךְ עָמָל וִיגִיעָה. שֶׁהֲרֵי בְּעִנְיְנֵי הָרְשׁוּת נֶאֱמַר "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם", וּבְעִנְיְנֵי מִצְוָה אָמְרוּ חז"ל שֶׁיִּצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְעוֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ, וְ"אָדָם לְעָמָל יוּלָּד", וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּחֹזֶק יָד לְקַיֵּם כָּל דָּבָר. וּכְבָר אָמְרוּ חז"ל שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים הַצְּרִיכִים חִזּוּק, וְהֵם, תּוֹרָה, וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, תְּפִילָּה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. וְ'דֶרֶךְ אֶרֶץ' הַיְנוּ פַּרְנָסָה.

וּבִפְרָט בְּעִנְיְנֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע, וְהוּא אֵשׁ, כְּאִישׁ מִלְחֲמוֹת יָעִיר קִנְאָה, וְאִם לֹא יִתְחַזֵּק הָאָדָם בְּרֹב עוֹז וְתַעֲצוּמוֹת, הֵן גָוַע אָבַד, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מְעַט מְעַט הָלוֹךְ יֵלֵךְ וְחָסוֹר, כִּי הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וּמָחָר אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ, עַד שֶּׁאוֹמֵר לוֹ לֵךְ עֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ דָּבָר הַדּוֹמֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה, עַד שֶּׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר גָּמוּר, וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ. וְאַף אִם אָזְנָיו תִּשְׁמַעְנָה אֶת הַמִּצְוָה, אוֹ שֶׁיִּשְׁמַע שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר בַּדָּבָר, לֹא יַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג, זוֹ רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְעַל כֵּן "עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לֹא נוֹשָׁעְנוּ".