ג. עוד אסור משום אבק לשון הרע, לשבח אדם על טובות שעשה לו, כאכילה ושתיה או הלואה, שמחמת כן יבואו אליו אנשים רעים ויגרמו לו הפסדים. וכן אם האדם גורם לאחרים שיחשדו בו שהוא מספר לשון הרע, הרי זה אבק לשון הרע.

ד. אסור לגור בשכונת בעלי לשון הרע, וכל שכן שלא לשבת בחברתם, ואם נקלע לחבורה כזו עליו להוכיחם, אף אם תוכחתו לא תועיל, ובלבד שלא תגרום יותר קלקול.

*    *    *

פירוט ההלכה היומית: ג. עוד מעניני אבק לשון הרע, שיזהר האדם מלשבח את חבירו בשבח היכול לגרום לו הפסד. כגון, אורח שיצא לרחוב העיר ויפרסם לכולם שהמארח טרח לפניו הרבה באכילה ושתיה וכדומה, ומחמת כן יבואו אנשים ריקים לאותו מארח ויכלו את ממונו. ועל זה נאמר (משלי כז יד) 'מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם, קללה תחשב לו'. כמו כן אם אדם השיג הלואה מחבירו, ומפרסם זאת בפני הכל, ועל ידי זה יבואו אנשים רעים שאין המלוה יכול להמנע מלהלוות להם, וילוו ממנו גם הם.

חייב אדם להזהר שלא יחשדו בו שהוא מספר לשון הרע [אף אם לפי האמת מותר לו לספר דבר זה], ואם הביא עצמו לידי חשד, הרי זה בכלל אבק לשון הרע.

ד. אסור לגור בשכונת בעלי לשון הרע, וכל שכן שאסור לשבת עמם ולשומעם, אף אם אין בדעתו לקבל את דבריהם. ואם נאלץ לשבת בחבורה כזו ושומע שהם מדברים לשון הרע, חייב להוכיחם על כך. ואפילו אם נראה לו שתוכחתו לא תועיל להם, כל זמן שאין חשש שתוכחתו תוסיף קלקול [שיוסיפו לדבר יותר לשון הרע] אינו רשאי לשתוק, כדי שלא יאמרו שהסכים לדבריהם, ועליו לגעור בהם. וזה טעם נוסף לכך שעל האדם לעזוב חבורת אנשים כזו, כיון שלא יוכל תמיד לגעור בהם, וייענש מחמתם. ואם יש לאדם תלמיד שהוא מבעלי לשון הרע, ואין תוכחתו מועילה, עליו להרחיקו ממנו.

[ובודאי אסור לקבוע מקום בבית הכנסת או בבית המדרש ליד בעלי לשון הרע, שמלבד איסורי לשון הרע גם יבטלוהו מעניית קדיש וברכו ושמיעת קריאת התורה וחזרת הש"ץ. ובפרט אם הוא קובע עיתים לתורה, יש לו להזהר שלא להתערב עם אנשים כאלו באותו זמן, שלא יבטלוהו מלימודו, וגם במעט הלימוד שישאר לו, לא יצליח].