756. חשבון (א)

חֶשְׁבּוֹן הוּא דָּבָר גָּדוֹל, לִהְיוֹת מְחַשֵּׁב שְׂכַר מִצְוָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ, שֶׁזֶּהוּ כְּלָל גָּדוֹל לְכָל הַיְדִיעוֹת. וְכֵן לְחַשֵּׁב מַה שֶּׁהִפְסִיד עַל יְדֵי שֶׁרָצָה לִהְיוֹת צַדִּיק הַרְבֵּה, שֶׁלִּפְעָמִים יוֹצֵא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ, וְצָרִיךְ לְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, וּפְעָמִים שֶׁבִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ.

וַאֲפִילוּ לְעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַחֶשְׁבּוֹן הוּא טוֹב מְאֹד, שֶׁיַּעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן עַל מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ, וְעַל כָּל הַנְהָגוֹתָיו, לִרְאוֹת אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּבְרֹר לוֹ, וִיקָרֵב וְיִבְחָר בֵּין טוֹב לַמּוּטָב.

וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵסֶק עִם חֲבֵרוֹ, לֹא יִתֵּן לַחֲבֵרוֹ וְלֹא יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֶלָּא עַל פִּי חֶשְׁבּוֹן, וְהַכֹּל בִּכְתָב, וְלֹא יַשְׁלִיךְ לְאִבּוּד שׁוּם חֶשְׁבּוֹן, אֲפִלּוּ שֶׁכְּבָר עָבַר, כִּי לֹא יֵדַע מַה יֵלֶד יוֹם, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לוֹ. וּכְבָר לִמְּדוּנוּ חז"ל שֶׁיְּהֵא הָאָדָם חוֹשֵׁד כָּל אֶחָד כְּלִסְטִים, וּמְכַבְּדוֹ כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּנָּצֵל מִן הַחֲשָׁד וּמִהְיוֹת נֶחְשָׁד.