759. חשיבות (ב)

וּמַה יַעֲשֶׂה הָאָדָם שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם זָכוּ לוֹ לִהְיוֹת חָשׁוּב בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, זֹאת תַּקָּנָתוֹ, שֶׁיְּהֵא נִבְזֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, וְלֹא יַקְפִּיד כְּלָל אִם בְּאֵיזֶה פַּעַם לֹא יַּחְשִׁיבוּהוּ וְיַעֲשׂוּ לוֹ דָּבָר נֶגֶד כְּבוֹדוֹ, רַק יִשְׂמַח לִבּוֹ וְיָגֵל כְּבוֹדוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה לֹא יַפְסִיד לָעוֹלָם הַבָּא מֵחֲמַת הַכָּבוֹד שֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

וּלְפִי גֹדֶל מַעֲלַת מִדָּה זוֹ, שֶׁהִיא עָנָף מֵעַנְפֵי הָעֲנָוָה, שֶׁהָעֲנָוָה הִיא הַמִּדָּה הַגְּדוֹלָה יוֹתֵר מִכָּל הַמִּדּוֹת, כָּךְ הוּא יֹקֶר מְצִיאוּתָהּ, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ הוּא שֶׁיַּחְשִׁיבוּהוּ וִיכַבְּדוּהוּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הוּא נִכְשָׁל בְּקִנְאָה וְתַאֲוָה וְכָבוֹד, שֶׁמּוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם, וְסוֹפוֹ שֶׁיִּשְׂבַּע קָלוֹן מִכָּבוֹד.

֍    ֍     ֍

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, יִתְגַּבֵּר לְהָסִיר מַסְוֶה הָעִוָּרוֹן מִנֶּגֶד עֵינָיו, וְיִבְרַח מִן הַחֲשִׁיבוּת וּמִן הַכָּבוֹד כְּבוֹרֵחַ מִן הָאֵשׁ, כִּי אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל. וְכָל שׁוֹגֶה בּוֹ הוּא פֶּתִי וְסָכָל, בַּעַר וְלֹא יֵדַע, כִּי אֵינוֹ מֵבִין שֶּׁהַיֵּצֶר הָרַע פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלָיו, וְסוֹבֵר הָאָדָם בְּטָעוּתוֹ שֶׁזֶּהוּ מִדַּרְכֵי הַשְּׁלֵמוּת, לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בִּכְבוֹד עַצְמוֹ, אַךְ הָאֱמֶת הִיא שֶׁמּוּטָב לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּחְזִיקוּ אוֹתוֹ לְשׁוֹטֶה וְאַל יְהִי רַע לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְאַל יִגְרֹם רַע לְנַפְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, רַק חַיֵּי נַחַת יִחְיֶה לָעוֹלָם הַבָּא וּכְבוֹדוֹ גָּדוֹל יִהְיֶה, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְּקָדוֹ יָבִין אֶת זֹאת, כִּי זֶהוּ כְּבוֹדוֹ.