765. חוב (ב)

ולְעֻמַּת זֹאת, הַנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ, עָלָיו מֻטֶּלֶת הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו, אִם יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵין לוֹ, וַאֲפִילוּ לַעֲבוֹר לְפָנָיו – אָסוּר, וַאֲפִלּוּ אִם חוֹשֵׁשׁ בּוֹ שֶׁהוּא רַמַּאי, שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ לוֹ וְרַק מַרְאֶה כְּאִילּוּ אֵין לוֹ, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ לַחְשׁוֹשׁ שֶׁמָּא הָאֱמֶת אִתּוֹ, וְיִפְחַד מִלַּעֲבוֹר עַל אִסּוּר לֹא תִּגֹּשׂ, עַד שֶׁיְּהֵא הַדָּבָר בָּרוּר לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף, קַרְקָעוֹת אוֹ מִטַּלְטְלִין, שֶׁיּוּכַל לִפְרֹעַ בָּהֶם אֶת חוֹבוֹ, שֶּׁאָז אֵינוֹ מְחֻיָּב לְרַחֵם עָלָיו, אֶלָּא יָכֹף אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי כְּפִיוֹת, בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין, אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל – יָכֹף אוֹתוֹ עַל יְדֵי עֶרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִים, שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ וִישַׁלֵּם חוֹבוֹ אֲפִילוּ מֵהַבְּגָדִים שֶׁעַל גּוּפוֹ.

אֲבָל עַל כָּל פָּנִים גַּם בָּזֶה צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וּבְדֶרֶךְ יְשָׁרָה, שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם, וְאַל יַעֲמִיד דְּבָרָיו עַל דִּין תּוֹרָה, אֶלָּא יַעֲשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וְאָמְנָם אִם חוֹשֵׁשׁ עָלָיו שֶׁהוּא רַמַּאי וְעוֹשֶׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ, אָז גַּם הוּא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן וְיִּגְבֶּה מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יוּכַל, אֲפִילוּ מֵהַבְּגָדִים שֶׁעַל גּוּפוֹ. אַךְ אִם הַלֹּוֶה הוּא אִישׁ טוֹב הוֹלֵךְ בְּתֹם, וְהוּא רוֹצֶה לִפְרֹעַ וְאוֹסֵף בְּכָל כֹּחוֹ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, אָז הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם שֶׁלֹּא יִדְחֹק אוֹתוֹ הַמַּלְוֶה לִטּוֹל מִמֶּנּוּ בֵּיתוֹ וּכְלֵי בֵּיתוֹ, וְאַל יְפַרְסֵם אֶת הַדָּבָר שֶׁהוּא נוֹשֶׁה בּוֹ, כִּי אָז יְאַבֵּד הַלֹּוֶה אֶת נֶאֱמָנוּתוֹ בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וְרַבָּה רָעָתוֹ. לָכֵן יַעֲשֶׂה זֹאת, לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם וִידֵי הַבְּרִיּוֹת, שֶׁיִּתֵּן לוֹ זְמַן מְרֻוָּח לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ, וְיִּגְבֶה מִמֶּנּוּ אֲפִילוּ פְּרוּטָה פְּרוּטָה, שֶׁכָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן. וְאִם יוּכַל – יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָה שֶׁעַל יָדָהּ יוּכַל גַּם לְהַרְוִיחַ לְעַצְמוֹ וְגַם לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ, וְזוֹ מִצְוָה רַבָּה, לְקַיֵּם מַה שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ, וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ", וְהִיא הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּצְדָקוֹת.