767. חוסר (א)

אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ אֵיזֶה חִסָּרוֹן, בְּמִדּוֹת וּבְדֵעוֹת, וְכָל הָאָדָם כּוֹזֵב, כְּשֵׁם שֶׁאֵין תְּבוּאָה בְּלֹא תֶּבֶן וְאֵין עֵץ בְּלֹא עָשָׁן, כָּךְ אֵין אָדָם בְּלִי טָעֻיּוֹת, וְאֵין שָׁלֵם בָּעוֹלָם רַק הַצּוּר שֶׁהוּא תָמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָּל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט.

וְלָכֵן אֵין לָאָדָם לְהַאֲשִׁים אֶת חֲבֵרוֹ עַל שֶׁנִּמְצָא בּוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ טוֹב, כִּי גַּם הוּא עַצְמוֹ כָּמוֹהוּ נִמְצָאִים בּוֹ חֶסְרוֹנוֹת, אֶלָּא שֶׁכָּל הַנְּגָעִים אָדָם רוֹאֶה חוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ, וְאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ, וְאֶפְשָׁר שֶׁהַחִסָּרוֹן שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ גָּדוֹל וְגָרוּעַ מֵהַחִסָּרוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ, לְפִי דַּרְגָּתוֹ וּלְפִי עִנְיָנוֹ.