פרק יז: בּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל הַרְחָקַת הָאָדָם מִלִּהְיוֹת מֵעוֹזְרֵי הַמַּחֲלֹקֶת, אֲפִלּוּ אִם בָּזֶה מְסַיֵּעַ לְאָבִיו וְאִמּוֹ. וְשֶׁיִּרְאֶה בְּכָל כֹּחוֹ לְהַטִּיל שָׁלוֹם.
גַּם יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִזָּהֵר מִלִּהְיוֹת מֵעוֹזְרֵי הַמַּחֲלֹקָת כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ גַּם הוּא בְּבֹא עֵת פְּקֻדָּתָם, כִּדְאָמְרִינַן עָנַשׁ הַכָּתוּב הַנִּטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ פָּרָשַׁת קֹרַח: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁכָּל הָעוֹזֵר בַּמַּחֲלֹקֶת הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַבֵּד זִכְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֶת" וְכוּ'. וְאָמְרִינַן: אָמַר רַב כָּל הַמַּחֲזִיק בַּמַּחֲלֹקֶת עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יִהְיֶה כְּקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ". רַב אַסִּי אָמַר רָאוּי לְהִצְטָרֵעַ, כְּתִיב הָכָא וְכוּ'. וְעַיֵּן לְעֵיל בְּפֶרֶק ו', בְּמַה שֶּׁכָּתְבוּ בְּשֵׁם "סֵפֶר הַקָּנֶה", שֶׁלִּפְעָמִים מַחֲלִיף הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֹנֶשׁ הַצָּרַעַת בַּעֲנִיּוּת, וַהֲרֵי הוּא עָנִי הַנִּמְסָר בִּידֵי אָדָם.
הטקסט של 'שמירת הלשון' עם הניקוד מתוך מאגר 'תורת אמת', וזכויותיו שמורות לו
