781. כעס (א)

יָדוּעַ חֹמֶר הַכַּעַס, כַּמָּה הֶחְמִירוּ בָּזֶה בש"ס וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י ז"ל, תִּסְמַרְנָה שְׂעָרוֹת אֱנוֹשׁ. וּלְפִי גֹּדֶל חֻמְרָתוֹ, הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֶבַע וּמִדַּת הַכַּעַס, יִתְגַּבֵּר בְּכֹחַ, בְּרֹב עוֹז וְתַעֲצוּמוֹת, לִגְדוֹר בְּעַצְמוֹ גְּדָרִים וּסְיָגִים, לִמְשׁוֹךְ אֶת עַצְמוֹ וּלְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מֵרֶדֶת שָׁחַת, וּבְתַחְבּוּלוֹת יַעֲשֶׂה מִלְחָמָה שֶׁלֹּא לָבוֹא לִכְלָל כַּעַס.

וְהַגֶּדֶר הַגָּדוֹל לְכָךְ הוּא עַל יְדֵי שֶׁיִּרְשֹׁם בִּכְתָב, וִיְלַקֵּט כָּל מַאֲמָרֵי חז"ל, בש"ס וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְדִבְרֵי הָאֲרִ"י ז"ל, וְיִהְיוּ לְזִכָּרוֹן בְּעֵינָיו, וּבָהֶם יֶהְגֶּה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם, לְמַעַן יִירָא וְיִפְחַד וְיַחְזֹר לַאֲחוֹרָיו. וְאִם עָלְתָה בְּיָדוֹ, מוּטָב. וְאִם לֹא, יִקְנוֹס עַצְמוֹ עַל כָּל פַּעַם שֶׁכּוֹעֵס, בְּמָעוֹת אוֹ בְּתַעֲנִיּוֹת. וְאִם לֹא יוּכַל לַעֲצֹר בְּרוּחוֹ מִלִּכְעוֹס, עַל כָּל פָּנִים יִשְׁמֹר לְפִיו מַחְסוֹם מִלְּדַבֵּר בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ מִטּוֹב עַד רַע, וְיִהְיֶה כְּחֵרֵשׁ לֹא יִשְׁמַע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתָּח פִּיו. וְאִם יְדַבֵּר, יִהְיֶה בְּקוֹל נָמוּךְ וּבְדִבְרֵי רִצּוּי, וְאַף אִם לִבּוֹ בּוֹעֵר כָּאֵשׁ, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ, יוּכַל לַעְצֹר אֶת עַצְמוֹ מִלְּדַבֵּר, וְאָז יִהְיֶה הַכַּעַס עָקָר, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, כִּי יָדוּעַ שֶׁעֲבֵרַת הַכַּעַס גּוֹרֶרֶת עֲבֵרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת, כְּגוֹן אֵשׁ הַמַּחְלֹקֶת, וּקְלָלוֹת, וְכָהֵנָּה רָעוֹת רַבּוֹת, וְהַשְּׁתִיקָה בְּעֵת הַכַּעַס – מוֹעִילָה כַּמַּיִם לָאֵשׁ.

וְיָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל עַל הַפָּסוּק "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה", שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל מִי שֶׁבּוֹלֵם פִּיו בִּשְׁעַת מְרִיבָה.