(79) שער התבונה, פרק ב

הַשְּׁתִיקָה יָפָה לַחֲכָמִים, קַל וָחֹמֶר לַטִּפְּשִׁים. סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה סַמָּא דְּכֹלָּא שְׁתִיקָה. וְהִזָּהֵר בִּלְשׁוֹנְךָ לְשָׁמְרוֹ כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן, כִּי: "פִּי כְסִיל מְחִתָּה לּוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ". וּכְתִיב: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". וְאִם תֵּשֵׁב בַּחֲבוּרָה, טוֹב שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ: דַּבֵּר, מָה אַתָּה שׁוֹתֵק כָּל כָּךְ. מִמַּה שֶׁתִּהְיֶה מְדַבֵּר וְיִהְיוּ דְּבָרֶיךָ לָהֶם לְמַשָּׂא וְיֹאמְרוּ לְךָ: שְׁתֹק.

וּכְתִיב: "מִשּׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ", וְרָמַז לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁהַפֶּה הוּא בִּבְחִינַת פֶּתַח, וּכְשֵׁם שֶׁפֶּתַח הַבַּיִת יֵשׁ לוֹ עֵת לִפְתֹּחַ וְעֵת לִסְגֹר, דְּאִם יִהְיֶה פָּתוּחַ תָּמִיד, יִכְלֶה כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת. כָּךְ פִּתְחֵי פִּיו, עֵת לְפָתְחָם לְדִבְרֵי תּוֹרָה וּשְׁאָרֵי דְּבָרִים הֶכְרֵחִים וְעֵת לְסָגְרָם לִשְׁאָרֵי דְּבָרִים.

וְצָרִיךְ שֶׁיֵּדַע הָאָדָם כִּי הַדִּבּוּר הוּא חָבִיב מִכָּל חָבִיב, כִּי בָּזֶה נִשְׁלֶמֶת לוֹ צוּרַת הָאָדָם. עַל כֵּן כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וּמַרְגָלִיּוֹת, עוֹשֶׂה מִסְגֶּרֶת לְמִסְגֶּרֶת לְמִשְׁמַרְתָּם וְטוֹמְנָם בְּחַדְרוֹ הַפְּנִימִי בְּתוֹךְ הַתֵּבָה הַמְיֻחֶדֶת לָזֶה, כֵּן בְּיוֹתֵר מִזֶּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מִסְגֶּרֶת לְמִסְגֶּרֶת לְפִיו, וְהַיְנוּ בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה וְכַנַּ"ל.