791. לב (ב)
וְחוֹבַת הַלְּבָבוֹת הִיא גַּם לְכַוֵּן בִּתְפִלּוֹת וּבְרָכוֹת וְלִמּוּדִים וּפֵרוּשׁ הַמִּלִּים, וְלִפְנֵי מִי הוּא עוֹמֵד, וְעִם מִי הוּא מְדַבֵּר, וּלְמִי מְבָרֵךְ, וּמַהוּ הָאָדָם, וּמַה טוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָעִים גּוֹרָלֵנוּ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ ה', מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגוּלָה. וְאִם יוֹדֵעַ לְכַוֵּן בְּכַוָּנוֹת וְיִחוּדִים, אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.
וְחוֹבַת הַלֵּב הִיא גַּם לַחְשֹׁב אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם בְּנֵי אָדָם, וְלִמְאֹס בְּכָבוֹד וּבְכָל תַּעֲנוּגֵי וְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי הַכֹּל הֶבֶל וָרִיק, וּלְהִתְעַנֵּג בַּעֲשִׂיַּת רְצוֹן יוֹצְרוֹ, וְלִבְטֹחַ עָלָיו בֶּאֱמֶת. וּלְהַאֲמִין בּוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וּלְהַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָתוֹ שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ בִּפְרָטֵי פְּרָטוּת, וְכָל מַה שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ, הֵן בִּידֵי שָׁמַיִם הֵן בִּידֵי אָדָם, הֵן טוֹב וְהֵן רַע, הַכֹּל מֵאֵת ה' לְטוֹבַת הָאָדָם.
מַה אוֹמַר, וְאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר, וְלֹא יְכִילוּן מְגִלּוֹת לְסַפֵּר גֹּדֶל חוֹבַת הַלְּבָבוֹת, כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, וְזֶה כָּל הָאָדָם. אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה', וְיַעֲמִיק בְּמַחְשַׁבְתּוֹ לַחְשֹׁב מַחְשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת, וִיצָרֵף מַחֲשָׁבָה טוֹבָה לְמַעֲשֵׂה. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.
