794. ליצנות

יָדוּעַ חֹמֶר אִסּוּר הַלֵּיצָנוּת, עַד שֶׁאָמְרוּ חז"ל שֶׁתְּחִלָּתוֹ יִסּוּרִים וְסוֹפוֹ כְּלָיָה. וְכָהֵנָּה רָעוֹת רַבּוֹת לַמִתְלוֹצֵץ, כַּמְּפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי חז"ל. וְעִנְיָן הַלֵּצָנוּת הוּא שֶׁמִּתְלוֹצֵץ עַל חֲבֵרוֹ לְהַרְבּוֹת שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ יֵשׁ רַבִּים הַחוֹטְאִים בָּזֶה.

אָמְנָם יֵשׁ רָעָה חוֹלָה, שֶׁכִּמְעַט אֵין אָדָם נִצַּל מִמֶּנָּה, וְהוּא מַאֲמָר חז"ל 'שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים', וּמַאֲמָר זֶה יָדוּעַ אֲפִילוּ לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, כְּשֶׁקּוֹרְאִים פִּרְקֵי אָבוֹת, וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב לְהִזָּהֵר. וְעַל הַכֹּל יָבִיא אֱלֹקִים בְּמִשְׁפָּט, בֵּין אִם מַאֲמִין בְּדִבְרֵי חז"ל וְאֵינוֹ מְקַיְּמָם, וְכָל שֶׁכֵּן אִם אֵינוֹ מַאֲמִין.

וְהִנֵּה יֵשׁ עֲבֵרוֹת יוֹתֵר קַלּוֹת, שֶׁבְּנֵי אָדָם נִזְהָרִים מֵהֶם, וְאִלּוּ בַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת כָּאֵלּוּ הִתְרַגַּלְנוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין נִכָּר לָנוּ הָאִסּוּר, וּלְמִצְוָה תֵּחָשֵׁב בְּעֵינֵינוּ, לִהְיוֹת מְעֹרָב עִם הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין אָדָם מִצְטַעֵר עֲלֵיהֶם וְאֵינוֹ נוֹתֵן לֵב לָשׁוּב. מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, יִתְגַּבֵּר לְהִזָּהֵר מֵעֲווֹנוֹת אֵלּוּ בְּחַיִל וּבְכֹחַ.