797. לשמה (ג)
הִנֵּה עִנְיַן 'לִשְׁמָהּ' הוּא שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִשְׁמוֹר וּלְקַיֵּם וּלְתַקֵּן הַדְּבָרִים בְּשָׁרְשָׁם בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וּכְשֶׁיַּחֲשֹׁב הָאָדָם בְּעֹמֶק מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ רוּם גְּדֻלַּת אֱלֹקֵינוּ, וּמַה אֱנוֹשׁ כִּי יִזְכְּרֵנוּ, יֵדַע וְיָבִין שֶׁאֵין טוֹבָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא כִּהְיוֹת הָאָדָם עוֹבֵד אֱלֹקִים וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְפָנָיו, וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְרָאוּי לָאָדָם שֶּׁיֹּאמַר, אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּחֲסָדָיו וְחֶמְלָתוֹ רוֹצֶה לִתֵּן לִי שָׂכָר עַל הַתּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה, רְצוֹנִי שֶׁלֹּא יְהֵא שְׂכָרִי אֶלָּא שֶׁיְּזַכֵּנִי וְיַעַזְרֵנִי עוֹד לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנוֹ, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ, כִּי אֵין שָׂכָר טוֹב וְגָדוֹל מִזֶּה.
וְזֶה אֶצְלִי כַּוָּנַת מַה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה 'וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם', כִּי הַשָּׂכָר הַטּוֹב הוּא עֲשִׂיַּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה. הֲלֹא תִרְאֶה כַּמָּה שִׂמְחָה לָאִישׁ וִיקָר וּגְדֻלָּה אִם הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בּוֹ וּבָחַר בּוֹ שֶׁיַּעֲבֹד לְפָנָיו, הֲרֵי זֶה לְרָצוֹן לוֹ אֲפִילוּ בְּלֹא כֶּסֶף וּבְלֹא מְחִיר, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא שְׁפַל אֲנָשִׁים, וְהַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ וְכִבְּדוֹ וְנִשְּׂאוֹ שֶׁיְּשָׁרֵת לְפָנָיו, בְּוַדַּאי הָאִישׁ הַלָּזֶה יִשְׂמַח לִבּוֹ וְיָגֵל כְּבוֹדוֹ, וְכָל הָעוֹלָם מְאַשְּׁרִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים עָלָיו אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. אָנוּ, שֶׁבָּחַר בָּנוּ יוֹצְרֵנוּ לְשָׁרֵת לְפָנָיו לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה עַד אֵין חֵקֶר.
וְאִם הָאָדָם מוּכָן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לְמִיתָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לִהְיוֹת מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁרָאוּי לְקַבֵּל אֲפִילוּ אֶלֶף מִיתוֹת כְּדֵי לִזְכּוֹת לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּזֹאת וְכָזֹאת יַעֲמִיק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עָמוֹק עָמוֹק, וְיַגְבִּיהַּ לְמַעְלָה, עַד שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה, עֲבוֹדָה תַמָּה, בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה, וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִים אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם.
