8. דיני סעודה שלישית, יט-כא

יט. חייב אדם לחנך את בתו הקטנה לברך ברכת המזון, כמו שמחנך את בניו בכל המצוות, שגם בבנות שייך דין חינוך במה שהן מצוות. ועונים אמן אחר ברכותיה של הקטנה שהגיעה לחינוך ויודעת למי מברכים (שבדרך כלל הוא בגיל שש).

כ. אין הנשים מצטרפות לזמן עליהם, והיינו בין לזימון בעשרה, בין לזימון בשלשה, שאם היו שם שני אנשים גדולים שאכלו, ואשה עמהם, אינה מצטרפת לזימון. ואפילו אשה עם בעלה ובניה אין לה להצטרף לזימון. ומכל מקום אם שומעת זימון הנעשה על ידי ג' אנשים גדולים, או ב' אנשים גדולים עם קטן שיודע למי מברכים, תענה זימון עמהם. וכן בזימון בעשרה, שאם בלאו הכי יש שם עשרה ומזמנים בשם, תענה עמהם זימון באמירת נברך אלהינו שאכלנו וכו'.

כא. שלש נשים שאכלו ביחד, רשאיות לזמן לעצמן. ואם עשר נשים אכלו ביחד, לא יזמנו בהזכרת שם ה', דהיינו לומר נברך לאלהינו וכו'. ויש אומרים שבזמן הזה לא נהגו הנשים לזמן כלל, אפילו בלי הזכרת שם ה'.