(82) פרק ד, אכילת מיני מזונות כשיעור קביעות סעודה

שיעור קביעת סעודה למנהג בני אשכנז

(בהמשך יובאו כללים אלו למנהג בני ספרד)

עצות לאוכל מאפה שיש לו תואר לחם יחד עם מאכלים אחרים:

א) יאכל תחילה עוגה (וכדומה) פחות משיעור קביעות סעודה, ולא יאכל עמה דברים אחרים (לכתחילה יאכל עד ארבע ביצים, ומצד הדין אפשר לאכול עד השיעור שאנשים רגילים לשבוע ממנו). ואחרי שבירך ברכה אחרונה על העוגה, יכול לאכול מאכלים נוספים.

ב) יאכל שיעור מועט של עוגה וקצת מאכלים אחרים בכמות שבסך הכל אינה מגיעה לשיעור קביעת סעודה.

ג) יאכל תחילה מיני מזונות שאין בהם תואר לחם, כגון אטריות או קוגל (להרבה מדעות הפוסקים). ואחרי ששבע, יכול לאכול עוגה בסוף לקינוח.

ויש מורים שאפילו שלא שבע יכול תמיד לאכול בסוף הסעודה עוגה פחות משיעור קביעת סעודה.

ד) ב'קידוש' שעורכים לפני סעודת שבת או בכיבוד שמגישים לפני סעודה עיקרית, האוכל עוגה בנפרד בשיעור פחות מארבע ביצים (ויש אומרים פחות משיעור קביעת סעודה) ואח"כ אוכל מאכלים אחרים, ומברך על המחיה על העוגה, יש לו על מי לסמוך.

יש לציין, שכדי לצאת ידי חובת 'קידוש במקום סעודה' מספיק לאכול כזית מזונות.

סעיף ד' מתייחס למקרה שאוכל עוגה בסעודה עראית לפני סעודה עיקרית. אך הסועד סעודת צהריים וכדומה, ואוכל בסעודה בורקס עם שאר דברים, כאן יש פחות צירופים להקל (ויתכן מאד שאוכל מהבורקס עצמם שיעור, שהרי קובע עליהם). ונכון לעשות את העצה היעוצה בכל מקרה של ספק שיעור קביעת סעודה, והיא – ליטול ידים ולאכול פת. ובזה יוצא מידי כל פקפוק ומברך את הקב"ה כדין וכדת בברכה שלימה.