(82) שער התבונה, פרק ג

גַּם דִּקְדְּקוּ חֲזַ"ל בִּלְשׁוֹן קָדְשָׁם, בָּעוֹלָם הַזֶּה, לוֹמַר, שֶׁאַל יַחֲשֹׁב הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ: כְּבָר הֻרְגַּלְתִּי בָּזֶה מִכַּמָּה שָׁנִים יוֹתֵר מֵאֻמָּן לְאֻמָּנוּתוֹ, וְאֵינִי צָרִיךְ שׁוּב לָשִׂים עֵינַי וְלִבִּי עַל זֶה כָּל כָּךְ, לָזֶה הוֹרוּ לָנוּ חֲזַ"ל שֶׁלֹּא כֵן הַדָּבָר, אֶלָּא כָּל יְמֵי חַיָּיו יַרְגִּיל הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ בָּאֻמָּנוּת הַזּוֹ לִהְיוֹת בַּטֶּבַע כְּאִלֵּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַגְּרָ"א בְּאִגַּרְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה "עָלִים לִתְרוּפָה" וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְעַד יוֹם מוֹתוֹ צָרִיךְ הָאָדָם לְיַסֵּר אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא בְּתַעֲנִית וְסִגּוּפִים, כִּי אִם בְּרֶסֶן פִּיו וּבְתַאֲווֹתָיו, וְזוֹהִי הַתְּשׁוּבָה, וְזֶה כָּל פְּרִי הָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי נֵר מִצְוָה" וְגוֹ', אֲבָל "וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר". וְזֶהוּ יוֹתֵר מִכָּל הַתַּעֲנֵיתִים וְסִגּוּפִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ' *. וְאָמַר הַכָּתוּב: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים" וְגוֹ', וּבָזֶה יְכֻפַּר לוֹ כָּל עָוֹן, וְנִצָּל מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ", "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן". אוֹי לְמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל דִּבּוּר אֶחָד, וּמַה יִּתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ.

הגה"ה: וְכֵן רָאִיתִי כָּתוּב בְּסֵפֶר "רֹאשׁ הַגִּבְעָה", שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִתְנַדֵּב תַּעֲנִית, טוֹב יוֹתֵר שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו הַתַּעֲנִית מִן הַדִּבּוּר מִמַּה שֶּׁיְּקַבֵּל עָלָיו מִן הָאֲכִילָה, כִּי מִמֶּנּוּ לֹא יִהְיֶה לוֹ נֶזֶק לֹא בְּגוּפוֹ וְלֹא בְּנִשְׁמָתוֹ וְלֹא יֵחָלֵשׁ עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית הַזּוֹ: