821. קרבנות (א)

יְדוּעִים כַּמָּה מַאֲמָרֵי חז"ל שֶׁאָמְרוּ שֶׁקְּרִיאַת הַקָּרְבָּנוֹת חֲשׁוּבָה מְאֹד לִפְנֵי ה', וְהָאוֹמְרִים אֶת פָּרָשׁוֹת הַקָּרְבָּנוֹת – מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּימֵיהֶם, וּכְאִלּוּ הִקְרִיבוּ אֶת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת. וְכֵן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הִפְלִיגוּ מְאֹד בַּשֶּׁבַח הַמַּגִּיעַ לַלּוֹמֵד סֵדֶר מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת וְסֵדֶר פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת, עַד שֶׁאָמְרוּ, אִילוּ הָיוּ יוֹדְעִים בְּנֵי הָאָדָם כַּמָּה מְעֻלֶּה הוּא מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיוּ נוֹטְלִים כָּל מִילָה וְעוֹשִׂים מִמֶּנָּה עֲטָרָה לְרֹאשָׁם כְּכֶתֶר שֶׁל זָהָב, וְאִם יְכַוֵּן בָּהּ הָאָדָם בְּכָל יוֹם, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְיִסְתַּלֵּק הַמָּוֶת מִמֶּנּוּ וּמִכָּל הָעוֹלָם, וְיִנָּצֵל מִכָּל הַדִּינִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, וּמִדִּין גֵּיהִנֹּם. וְעוֹד אָמְרוּ בַּזֹּהַר בְּעִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּרִית כְּרוּתָה, שֶׁאוֹתָם מַלְאָכִים הַמַּזְכִּירִים אֶת חוֹבוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם לְהָרֵעַ לָהֶם, אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לִבְנֵי אָדָם אֵלּוּ אֶלָּא טוֹבוֹת, וְכוּלָּם מַזְכִּירִים אוֹתָם לְטוֹב. וּבִזְמַן שֶׁיֵּשׁ מַגֵּפָה בֵּין בְּנֵי הָאָדָם, יֵשׁ כָּרוֹז הַמַּכְרִיז בְּכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, שֶׁאִם יִכָּנְסוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וְיֹאמְרוּ בִּרְצוֹן נַפְשָׁם וְלִבָּם אֶת עִנְיַן פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת, יִתְבַּטֵּל מֵהֶם הַמָּוֶת. הֲרֵי עַיִן רוֹאָה אֶת גֹדֶל הַתּוֹעֶלֶת בְּלִמּוּד הַקָּרְבָּנוֹת וְסֵדֶר פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת.