826. ראיה (ד)

וְאִם יִרְצֶה הָאָדָם לְתַקֵּן אֶת מַה שֶׁכְּבָר עָבַר וְחָטָא בְּעֵינָיו, פַּלְגֵי מַיִם יֵרְדוּ עֵינָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ", וְכַוָּנַת הַפָּסוּק, שֶׁיָּרְדוּ עֵינַי דְּמָעוֹת עַל כָּךְ שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ עֵינַי אֶת תוֹרָתֶךָ. וְגַם יְנַדֵּד שֵׁינָה מֵעֵינָיו וְיָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, אוֹ לְפָחוֹת יְקַדְּמוּ עֵינָיו אַשְׁמוּרוֹת, וִיהֵא מֵעַבְדֵי ה' הָעוֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת, כְּגוֹן בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂים מִדְרַשׁ וְלוֹמְדִים בַּחֲבוּרָה בְּכָל לֵיל שִׁישִׁי, וּבְלֵיל שָׁבוּעוֹת, וּבְלֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לְהִתְחַזֵּק לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר לְנַדֵד שֵׁינָה, כָּל הַלַּיְלָה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, אֲפִלּוּ בְּדֹחַק וּבְצַעַר גָּדוֹל, כִּי דָּבָר זֶה הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגָם הָרְאוּת, וּבִתְנַאי שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר שֶׁלֹּא לִישֹׁן בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ.

וְכֵן אִם עָשָׂה עִם הָעֵינַיִם חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת, יַעֲשֶׂה עִמָּהֶם כְּנֶגְדָּם חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְוֹת, כְּגוֹן יִסְתַּכֵּל בְּצִיצִית, וְעֵינָיו תֶחֱזֶינָה בַּסֵּפֶר לִקְרֹא בַּתּוֹרָה, וּתְפִלּוֹת וּבְרָכוֹת. וְטוֹב לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי רַבּוֹ, וְזוֹ סְגוּלָה לְחָכְמָה, כְּדִכְתִיב "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ". כִּי כְּשֵׁם שֶׁהִסְתַּכְּלוּת בִּפְנֵי אָדָם רָשָׁע גּוֹרֶמֶת רָעָה, כָּךְ לְעֻמַּת זֹאת הִסְתַּכְּלוּת בִּפְנֵי אָדָם צַדִּיק וְטוֹב וְחָכָם, גּוֹרֶמֶת טוֹבָה, וּמַמְשִׁיךְ לְנַפְשׁוֹ שֶׁפַע קְדֻשָּׁה. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא, שֶׁאָמַר רַבִּי, הַטַּעַם שֶׁאֲנִי גָּדוֹל מֵחֲבֵרַי הוּא כֵּיוָן שֶׁרָאִיתִי אֶת רַבִּי מֵאִיר מֵאֲחוֹרָיו, וְאִם הָיִיתִי רוֹאֶה אוֹתוֹ בְּפָנָיו, הָיִיתִי גָּדוֹל יוֹתֵר. וְאָמְרוּ עוֹד, הַמַּקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ – כְּמַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה.

וְתִקּוּן נוֹסָף לָמָּה שֶׁפָּגַם בִּרְאִיָּתוֹ, לִבְכּוֹת עַל אָדָם כָּשֵׁר, וְלִבְכּוֹת עַל עֲוֹנוֹתָיו, וְעַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ פַּלְגֵי מַיִם יֵרְדוּ עֵינָיו, וּבָזֶה יִּזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.