וּמִי שֶׁהוּא יָרֵא אֶת ה', וְיָרֵא עַל מָמוֹנוֹ שֶׁלֹּא יֹאבַד מִמֶּנּוּ בַּעֲווֹן רִבִּית, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וְיִדְרֹשׁ לָדַעַת כָּל דִּינֵי רִבִּית עַל בּוּרְיָם, שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בַּעֲוֹן רִבִּית חַס וְשָׁלוֹם, וְיִרְשֹׁם בִּכְתָב אֶת אוֹתָם דִּינִים שֶׁלֹּא הָיָה בָּקִי בָּהֶם, לְמַעַן יִהְיוּ לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינָיו. וְיֶחֱרַד הָאִישׁ וְיִּלָּפֵת לְבַל יִגַּע אִסּוּר רִבִּית בְּמָמוֹנוֹ, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יֶחֱרַד לְבַל יִגַּע בְּשַׂר חֲזִיר וְחֵלֶב וְדַם בְּמַאֲכָלוֹ, כִּי כֵן בֶּאֱמֶת אִסּוּר רִבִּית הוּא חָמוּר יוֹתֵר, כִּי הָאוֹכֵל בְּשַׂר חֲזִיר וְחֵלֶב וְדַם וְכַדּוֹמֶה אֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא לָאו אֶחָד, וּבְרִבִּית עוֹבֵר עַל חֲמִשָּׁה לָאוִין. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ עֲבֵרוֹת קַלּוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן 'מַזָּל' וְנִזְהָרִים בָּהֶן מְאֹד, וְאִם יִמָּצֵא מִי שֶׁיַּעֲבוֹר עֲלֵיהֶן – תְהוֹם עָלָיו כָּל הָעִיר לוֹמַר שֶׁיָּצָא מִדַּת הַיַּהֲדוּת, וְיֵשׁ עֲבֵרוֹת יוֹתֵר חֲמוּרוֹת שֶׁאֵין נִזְהָרִים בָּהֶן וְנַעֲשׂוּ כְּהֶתֵּר, כְּגוֹן עֲוֹן רִבִּית, לָשׁוֹן הָרַע, שְׁבוּעַת שָׁוְא וְהַזְכָּרַת הַשֵּׁם לְבַטָּלָה, וְכָהֵנָּה רָעוֹת רַבּוֹת, וּבִטּוּל תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָם, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִשְׁמֹר אֶת כּוּלָם.
