832. שתיקה

אָמְרוּ חז"ל 'מִלָּה בְּסֶלַע, שְׁתִיקָה בִּשְׁנֵי סְלָעִים', כְּלוֹמַר, אִם הַדִּבּוּר שָׁוֶה סֶלַע, הֲרֵי הַשְּׁתִיקָה שָׁוָה שְׁנֵי סְלָעִים. וּמִכָּךְ שֶׁאָמְרוּ 'מִלָּה בְּסֶלַע', מַשְׁמַע שֶׁמְּדֻבָּר בְּשִׂיחָה שֶׁל הֶתֵּר, שֶׁאִם לֹא כֵּן אֵינָהּ שָׁוָה סֶלַע אֶלָּא אַדְּרַבָּה הִיא נֶחְשֶׁבֶת כְּהֶפְסֵד שֶׁל מָמוֹן רַב, אֶלָּא וַדַּאי הַכַּוָּנָה לְדִבּוּר בִּדְבָרִים טוֹבִים, וְאַף עַל פִּי כֵן אָמְרוּ חז"ל שֶׁלְּעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת תַּלְמִידוֹ דֶּרֶךְ קְצָרָה וַאֲרוּכָה, דְּבָרִים מוּעָטִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנְיַן רַב, וְלֹא דִּבּוּרִים רַבִּים הַמְכִילִים עִנְיַן קָטָן.

אָמְנָם הַכֹּל הוּא לְפִי דַּעְתּוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵעַ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חז"ל 'אַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ, שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע', כְּלוֹמַר, אַל תְּדַבֵּר בְּדֶרֶךְ קְצָרָה כָּל כָּךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת דְּבָרֶיךָ מִיָּד, וְתִסְמֹךְ עַל הַמְּעַיֵּן שֶׁלְּאַחַר עִיּוּן רַב יוּכַל לַהֲבִינוֹ, אֶלָּא תְּפָרֵשׁ אֶת דְּבָרֶיךָ הֵיטֵב. וְלָכֵן אֵין רָאוּי לִנְהֹג כְּדֶרֶךְ הַכּוֹתְבִים בְּקִצּוּר, וּמְסַיְּמִים 'וְדוֹק הֵיטֵב', אוֹ שֶׁכּוֹתְבִים 'וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב וְדוֹק'. וְאָמְנָם יֵשׁ מֵהַגְּדוֹלִים שֶׁכָּתְבוּ כֵּן, אַךְ הָיָה טַעֲמָם כֵּיוָן שֶׁהֶמְשֵׁךְ הַדְּבָרִים הָיָה כָּל כָּךְ פָּשׁוּט בְּעֵינֵיהֶם לְפִי רֹחַב דַּעְתָּם, עַד שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ לְכוֹתְבוֹ בְּפֵרוּשׁ, וְלֹא יָדְעוּ שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יַגִּיעוּ דּוֹרוֹת שֶׁלֹּא נֵדַע מַה כִּוְּנוּ בְּדִבְּרוֹת קָדְשָׁם, אוֹ שֶׁעָשׂוּ כֵּן בְּכַוָּנָה כְּדֵי לְחַדֵּד אֶת הַתַּלְמִידִים שֶׁיְּנַסּוּ לְהָבִין אֶת הֶמְשֵׁךְ הַדְּבָרִים. אַךְ לָנוּ אֵין רָאוּי לִכְתֹּב כֵּן, אֶלָּא עָלֵינוּ לָחוּס עַל חַסְרֵי מַדָּע, וּלְהַאֲרִיךְ בִּכְתִיבָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ הַדְּבָרִים מוּבָנִים לַכֹּל.

֍ ֍ ֍

אָמְנָם יֵשׁ פְּעָמִים שֶׁהַשְּׁתִיקָה רָעָה, וּכְבָר אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכְּמוֹ שֶׁאָדָם נֶעֱנַשׁ עַל דִּבּוּר רַע שֶׁדִּבֵּר, כָּךְ הוּא נֶעֱנַשׁ עַל דִּבּוּר טוֹב שֶׁהָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר וְשָׁתַק וְנִמְנָע מִלְּדַבֵּר, כְּגוֹן תּוֹכֵחוֹת עַל עָווֹן, וְלִהְיוֹת מְסַיֵּעַ לִדְבַר מִצְוָה וְכַדּוֹמֶה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר". וּכְבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר". אֲבָל צָרִיךְ שִׁקּוּל דַּעַת בְּפֶלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט קֹדֶם כָּל דִּבּוּר, אִם רָאוּי לְדַבֵּר אוֹ טוֹב לַחְדֹּל.