85. בן (א)

מִצְוָה עַל הָאָב לְהִתְנַהֵג עִם בְּנוֹ עַל פִּי גִּילוֹ, וּלְפִי מִדּוֹתָיו, וּלְפִי דַּעְתּוֹ שֶׁל הַבֵּן, וּלְפִי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה, אִם בְּהַנְהָגָה קָשָׁה אוֹ בְּרַכּוּת. וְחִיּוּב מוּטָל עַל הָאָב לְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, בְּאֹפֶן שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּנוֹ רַק טוֹב, וְלֹא יֶחֱטָא. וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ דַּעַת גְּדוֹלָה וְסַבְלָנוּת יְתֵרָה לְהִתְנַהֵג לְפִי הַצֹּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ הַמְּמֻצַּעַת, שֶׁלֹּא יִמְנַע מֵהַנַּעַר מוּסָר, אַךְ גַּם שֶׁלֹּא יְיַסְּרֶנוּ יוֹתֵר מִדַּי, וְלֹא יְקַצֵּר בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לְהַאֲרִיךְ, וְלֹא יַאֲרִיךְ בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לְקַצֵּר.

וְגַם כֵּן מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה בַּזְּמַן הָרָאוּי לוֹ.