(85) הלכות רכילות, כלל א, ח-ט
ח. אם חברו שואלו מה דיבר עליו פלוני, ישתמט ממנו בלי לשקר ובלי לרכל. ואם אינו יכול, מוטב שישקר ולא ירכל, אך לא ישבע לשקר.
ט. איסור רכילות הוא אף כשאינו אומר את שמו של המדבר, אם חברו יבין מאליו מי היה המדבר. וכן אם חברו יודע מה דיברו עליו ואינו יודע מי דיבר, אסור לומר או לרמוז לו מי היה המדבר.
* * *
פירוט ההלכה היומית: ח. אם אדם שואל את חברו מה אמר עליו פלוני, ודבר זה הוא רכילות, אם הוא יכול להשתמט ממנו בלי לשקר ובלי לומר את האמת, מוטב שיעשה כן. ואם אינו יכול, כיון שחברו יבין שהוא משתמט ממנו, מותר לו לומר שקר גמור מפני השלום, ולא לומר רכילות. אמנם אסור להישבע לשקר ח"ו עבור זה.
ט. איסור רכילות הוא אפילו כשאינו אומר לחברו בפירוש את שמו של אותו אדם שדיבר עליו, אלא מתוך דבריו נודע לחברו אחר כך שמו של אותו אדם. וכן באופן שחברו כבר ידע שדיברו עליו ואינו יודע מי המדבר, והוא בא ורמז לו מי היה המדבר, הרי זה איסור רכילות ממש.
