(85) שער התבונה, פרק ד

פרק ד: מעלתו של הדן את חבירו לכף זכות

בּוֹ יְבֹאַר גֹּדֶל מַעֲלָתוֹ שֶׁל הָאָדָם הַדָּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת.

גַּם יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לָדוּן אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" "הֱוֵי דָּן אֶת חֲבֵרְךָ לְכַף זְכוּת". וְהוּא אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקְּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּשַׁבָּת.

וְהָעִנְיָן שֶׁל כַּף זְכוּת הוּא בֵּין אִם יֵשׁ לְצַדֵּד בְּעֶצֶם הָעִנְיָן שֶׁנִּשְׁמַע עָלָיו שֶׁעָשָׂה אוֹ שֶׁדִּבֵּר, לוֹמַר שֶׁהַדִּין עִמּוֹ, אוֹ שֶׁבִּשְׁגָגָה בָּא הָעִנְיָן לְיָדוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא יָדַע אֶת חֹמֶר אִסּוּרוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם נִתְבָּרֵר שֶׁכָּל הַסְּבָרוֹת לֹא שַׁיָּכוֹת בְּזֶה הַמַּעֲשֶׂה, יַחֲשֹׁב: אוּלַי חִסֵּר הַמְסַפֵּר פְּרָט אֶחָד אוֹ שֶׁהוֹסִיף עוֹד פְּרָט אֶחָד קָטָן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִשְׁתַּנָּה הָעִנְיָן לִגְנוּת עָלָיו? וּכְלָל אָמְרוּ חֲזַ"ל בְּאָבוֹת: "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ".