(87) שער התבונה, פרק ב

וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה. פֵּרוּשׁ: גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלִקָּטְתִּי מֵהֶם מִדּוֹתֵיהֶם הַחֲמוּדוֹת וְהַקְּדוֹשׁוֹת, וּמִכֻּלָּן הָיְתָה מִדַּת הַשְּׁתִיקָה הַטּוֹבָה שֶׁבְּכֻלָּם. אוֹ יֹאמַר, שֶׁאַךְ שֶׁהֵם הָיוּ חֲכָמִים מְחֻכָּמִים וּבְוַדַּאי לֹא הָיָה דִּבּוּרָם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּדִבְרֵי רִיק, אַף עַל פִּי כֵן רָאִיתִי וּמָצָאתִי שֶׁהַיּוֹתֵר טוֹב לַגּוּף, בִּלְתִּי דִּבְרֵי תּוֹרָה, הוּא הַשְּׁתִיקָה מַמָּשׁ. וּמַה שֶׁאָמַר לַגּוּף, פֵּרוּשׁ: שֶׁהָאָדָם, אַף שֶׁיִּהְיֶה חָכָם וְשָׁלֵם בְּנַפְשׁוֹ כְּמוֹ חֲבֵרָיו שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן, אַף עַל פִּי כֵן, מִצַּד הַחֹמֶר הַמְלֻבָּשׁ עַל הַנֶּפֶשׁ, אִי אֶפְשָׁר כִּמְעַט שֶׁיִּהְיוּ כָּל דְּבָרָיו מְצֻמְצָמִין כָּרָאוּי, עַל כֵּן טוֹבָה יוֹתֵר הַשְּׁתִיקָה. וְאִם זֶה בְּדוֹרוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן, שֶׁהָיְתָה מֻרְגֶּלֶת לְשׁוֹנָם רַק בְּדִבְרֵי חָכְמָה, וַאֲפִלּוּ לֹא יִשְׁמֹר פִּיו כָּל כָּךְ, גַּם כֵּן לֹא יֵצֵא מִדַּרְכּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אָמַר שֶׁטּוֹב יוֹתֵר הַשְּׁתִיקָּה, מַה נַּעֲשֶׂה אֲזוֹבֵי הַקִיר, אֲשֶׁר כָּל מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְדִבּוּרֵנוּ מִנְּעוּרֵינוּ הוּא רַק בְּדִבְרֵי אֶפֶס וָרִיק? אִם לֹא נַחֲסֹם אֶת פִּינוּ בְּרֶסֶן הַשְּׁתִיקָה בְּכָל יְכָלְתֵּנוּ, בְּוַדַּאי תַּעֲשֶׂה הַלָּשׁוֹן אֶת שֶׁלָּהּ כְּפִי הֶרְגֵּלָהּ מִנְּעוּרָיו, וְיִהְיֶה הַהֶפְסֵד מְרֻבֶּה עַל הַשָּׂכָר כִּפְלֵי כִּפְלַיִם.

הטקסט של 'שמירת הלשון' עם הניקוד מתוך מאגר 'תורת אמת', וזכויותיו שמורות לו