890. דיני אמירה לגוי בשבת, נא-נב
נא. מנורה פלורוסנטית [ניאון] שנתקלקלה והיא מהבהבת [נדלקת ונכבית], והדבר מפריע הרבה ליושבים בחדר הרוצים לישון או ללמוד [לאור מנורה נוספת שבחדר], מותר לומר לגוי שיכבה מנורה זו, כיון שמלאכת הכיבוי היא מדרבנן. אך אם הגוי טעה וכיבה את כל המנורות שבחדר, אסור לומר לו שיחזור להדליק את המנורה הטובה, שהרי מלאכת ההדלקה היא מלאכה האסורה מן התורה.
נב. נעל שאי אפשר לנועלה מחמת מסמר שבולט בה, ואין לו נעל אחרת שיוכל ללכת עמה בשבת, אם אפשר להניח שם ספידה ועל – ידי כך יוכל לילך במנעלים אלו, הנה מה טוב. ואם אי אפשר, מותר לומר לגוי שידפוק את המסמר בשבת באבן, כדי שיוכל לנעולה.
