9. דיני קידוש, יז-יח
יז. יש לחנך ילד קטן שהגיע לחינוך (כבן 9 – 6) שלא יאכל או ישתה קודם הקידוש. אולם כשיש צורך בדבר, כגון בבוקר קודם תפלת שחרית, או כשממתינים הרבה לאיזה אורח שיגיע, מותר לקטן (אף שהגיע לחינוך) לאכול. ומותר אף להאכילו בידים, ובפרט אם מאריכים בתפלה. אך בנער בריא כבן י"ב שנה, נכון לחנכו גם בזה.
יח. מי שטעה ועבר וטעם קודם הקידוש, ואפילו אכל סעודה גמורה, מקדש אחר כך. ומכל מקום אם כשהתחיל לאכול נזכר שלא קידש, חייב להפסיק מיד ולקדש, ואחר כך ימשיך בסעודתו. וכן אם התחיל לאכול מבעוד יום, וחשכה, צריך להפסיק את אכילתו, ופורס מפה ומקדש. ואם היו שותים יין תחלה, אינו אומר אלא פסוקי ויכולו וברכת הקידוש בלבד, בלי ברכת הגפן. ואח"כ מברך המוציא. ואם אין לו יין ומקדש על הפת, אינו מברך המוציא. וי"א שאף כשמקדש על היין אינו מברך המוציא. וספק ברכות להקל.
