935. דיני מוקצה, כלי שמלאכתו לאיסור, ג-ד

ג. אלו הן מקצת דברים הנחשבים כמוקצה מחמת שמלאכתן לאיסור: גפרורים, כיריים של גז, מברשת צביעה, מחבת ריקה [ראה סעיף ד'], מחדד, מחט, מחק, מטריה, מנורת חשמל או נפט, מסמר, מספריים, משור, נייר זכוכית, נייר קופי, נר שעוה, נשק, סיגריות, סיכות, סרגל, עט, פטיש, צבת, קדירה ריקנית שמבשלים בה, קערה שייחד אותה להדליק בה נר שמן, [אף שלא הדליקו בה את הנר בשבת זו], שופר, שפוד, תנור אפיה, תפילין, וכיו"ב. ויש אומרים שכל דבר שאין לו שימוש אלא למלאכת איסור, כמו נר שעוה, חשיב כמוקצה מחמת גופו. ויש חולקים.

ד. קדרה ריקנית שלא היה בה תבשיל מערב שבת, וכן מחבת ריקה ורוצה לטלטלם כדי להניח בתוכם תבשיל, אף שיש מי שכתב להחמיר בזה, העיקר לדינא להקל, דחשיב כטלטול לצורך גופו. וקדרה שהיה בה מאכל בבין השמשות, והוריקו ממנה את התבשיל, יש מתירים לטלטלה אף שלא לצורך גופה או מקומה. ויש חולקים, וכן עיקר. וקדרה שיש בתוכה ככר לחם וכדו', וכן מדוכה שיש בתוכה דברי מאכל, מותר לטלטלם אף מחמה לצל. והוא הדין בשאר כלים שמלאכתם לאיסור. ואין הבדל בזה אם הכלי מיוחד לזה או אם אינו מיוחד לזה. וכל שכן אם האוכל היה מונח בכלי מערב שבת. אבל במוקצה מחמת גופו אין לטלטלו על ידי ככר או תינוק. וכן אסור לטלטל נר שהיה דולק בבין השמשות של שבת על ידי ככר, אפילו הונח מערב שבת, שלא התירו בזה אלא במת.