96. בורח (ב)

אָמְרוּ חז"ל 'חֲמִירָא סַכַּנְתָּא מֵאִסּוּרָא', כְּלוֹמַר, חֲשַׁשׁ סַכָּנָה חָמוּר יוֹתֵר מֵחֲשָׁשׁ אִסּוּר, וְלָכֵן רָאוּי לִבְרֹחַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִמְּקוֹם חֲשַׁשׁ סַכָּנָה וּמִמָּקוֹם שֶׁמָּצוּי בּוֹ נֵזֶק, וְלֹא יִסְמֹךְ עַל הַנֵּס, שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂים לוֹ נֵס, וְאִם עוֹשִׂים לוֹ נֵס הֲרֵי מוֹרִידִים לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו לָעוֹלָם הַבָּא.

וּמָצִינוּ גְּדוֹלֵי עוֹלָם שֶׁבָּרְחוּ וְנִצְּלוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר 'וַיִּבְרַח יַעֲקֹב', 'וַיִּבְרַח מֹשֶׁה', 'וַיִּבְרַח אֵלִיָּהוּ' וְכַדּוֹמֶה. וּבִפְרָט אָנוּ, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵינוּ עֲבֵרוֹת, יֵשׁ לָנוּ לַחֲשׁוֹשׁ מְאֹד מִן הַסַּכָּנָה, כִּי הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה. וְיֵשׁ לִלְמֹד כֵּן מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה שֶׁמַּכְרִיז הַכֹּהֵן לִפְנֵי שֶׁיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה, "מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ", וּפֵרְשׁוּ חז"ל שֶׁהַכַּוָּנָה לְאִישׁ הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, שֶׁאֲפִילוּ אִם דִּבֵּר בֵּין הַנָּחַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד לְהַנָּחַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ, וְחוֹזֵר מֵחֲמָתָהּ מֵהַמִּלְחָמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה מִלְחֶמֶת מִצְוָה, כָּל שֶׁכֵּן אָנוּ, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵינוּ יוֹתֵר עֲבֵרוֹת מֵעֲבֵרָה קַלָּה זוֹ, שֶׁעָלֵינוּ לְהִשָּׁמֵר מְאֹד מְאֹד וְלִבְרֹחַ אֲפִילוּ מֵחֲשָׁשׁ רָחוֹק שֶׁל סַכָּנָה.