(99) שער התבונה, פרק ז

וְאִיתָא בְּתַנְחוּמָא עַל הַפָּסוּק: "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק", אָמַר ר' יְהוּדָא בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם: שֶׁיִּהְיוּ מַטִּין וּמְלַמְּדִין עֲלֵיהֶם זְכוּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִמִּי אַתְּ לָמֵד? מִגִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ, שֶׁבְּיָמָיו הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּצָרָה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ אָדָם שֶׁיְּלַמֵּד עֲלֵיהֶן זְכוּת וְלֹא הָיָה מוֹצֵא, שֶׁהָיָה הַדּוֹר דַּל בְּמִצְוֹת וּבְמַעֲשִׂים, כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא זְכוּת בְּגִדְעוֹן, שֶׁלִּמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, מִיָּד נִגְלָה אֵלָיו הַמַּלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֹא מַלְאַךְ ה"' וְגוֹ',: "וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה", בְּכֹחַ זְכוּת שֶׁלִּמַּדְתָּ עַל בָּנַי. הֱוֶי: "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּטּ צֶדֶק", שֶׁיִּהְיוּ מְלַמְּדִים זְכוּת עַל הַדּוֹר. מִכָּל זֶה נוּכַל לְהָבִין מַעֲלַת הַמְלַמֵּד זְכוּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְנַעֲשֶׂה אַחַר כָּךְ מֶרְכָּבָה לָאוֹר שֶׁל הֵיכַל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּקְרָא הֵיכַל הַזְּכוּת, שֶׁשָּׁם מַזְכִּירִין זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כִּדְאִיתָא בְּ"סֵפֶר חֲרֵדִים".