יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

99. בזיון (ג)

צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִהְיוֹת כְּפוּי טוֹבָה וְשֶׁלֹּא לְבַזּוֹת לְאָדָם שֶׁקִּבֵּל הֲנָאָה מִמֶּנּוּ, אֲפִילוּ הֲנָאָה קְטַנָּה, בְּשׁוּם פָּנִים. וַאֲפִילוּ עַל דּוֹמְמִים אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם, וְלָכֵן אֵין לְבַזּוֹת אֶת הַמַּאֲכָלִים, וְאָמְרוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִיךְ אֶבֶן לַבּוֹר שֶׁשָּׁתוּ מִמֶּנּוּ מַיִם, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא הִכָּה אֶת הַיְאוֹר בְּמִצְרַיִם לְפִי שֶׁנִּצַּל בּוֹ, וְכֵן לֹא הִכָּה אֶת עָפָר הָאָרֶץ לְפִי שֶׁנֶּהֱנָה בּוֹ שֶׁטָּמַן בּוֹ אֶת הַמִּצְרִי. כָּל שֶׁכֵּן לְאָדָם שֶׁהֵיטִיב עִמּוֹ בְּכַוָּנָה, שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱהֹב אוֹתוֹ לָנֶצַח.

וְאַף אִם חֲבֵרוֹ יַכֶּנּוּ, הוּא יִשְׁמֹר אֶת רוּחוֹ וְיַעֲשֶׂה כָּל מַה שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת, וְלֹא יֹאמַר 'כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי אֶעֱשֶׂה לוֹ וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי דָּבָר', כִּי עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ, וְאֵין פּוֹטֵר אוֹתוֹ, וּמְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה, לָכֵן יִדֹּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְיִטּוֹל שָׂכָר הַרְבֵּה. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁיִדֹּם, אֶלָּא רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא יַקְפִּיד כְּלָל, מֵחֲמַת הֱיוֹתוֹ נִבְזֶה בְּעֵינָיו, וְנַפְשׁוֹ כְּעָפָר תִּהְיֶה, עַד שֶׁיִּשְׁוֶה בְּעֵינָיו הַכָּבוֹד וְהַקָּלוֹן, וְזוֹהִי מִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת, אַשְׁרֵי מִי שֶׁיַּגִּיעַ לִידֵי מִדָּה זוֹ, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה. וְאִם לֹא יוּכַל לַעֲצֹר בְּרוּחוֹ שֶׁלֹּא לְהַקְפִּיד, עַל כָּל פָּנִים לַעֲצֹר בְּמִלִּים – וַדַּאי יוּכַל. וְזֶה פֵּרְשׁוּ הַמְּפָרְשִׁים עַל הַפָּסוּק "אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי", שֶׁאִם לֹא הִגַּעְתִּי לְמִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת, לְפָחוֹת 'וְדוֹמַמְתִּי', שֶׁלֹּא אֲדַבֶּר, עַד שֶׁיִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בְּמַחְשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת לְהָסִיר הַקְּפֵידָה מִלִּבּוֹ לְגַמְרֵי, וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיג.

 

"אַחַי וְעַמִּי, לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וּבָזֶה וְכָזֶה לִמְדוּ הֵיטֵב, לְטוֹב לָכֶם, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תַּשִּׂיגוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא" (מתוך הקדמת המחבר)