הלכות בורר בשבת [שנה ב, בשלח]
ד. אם עבר ובירר במזיד בשבת בידיו פסולת מתוך אוכל, או שבירר אוכל מתוך פסולת בנפה ובכבר, שעשה בכך איסור, הרי זה אסור לעולם משום דנהנה ממלאכת שבת, כדין המבשל בשבת בסי' שי"ח. אך נסתפקתי בסה"ק רב פעלים אם זה אשר בירר באיסור, חזר ועירב האוכל עם הפסולת כמו שהיה קודם שבירר, אם מותר לברור מחדש עתה בשבת מן התערובת הזאת אוכל מתוך פסולת בידו כדי לאכול לאלתר, כיון שבטלו מעשיו הראשונים שעשה באיסור, והבאתי שם מהגאון אשל אברהם ז"ל סי' שי"ט סע"ק א' שנסתפק בזה והניח בצ"ע, ואחר שפלפלתי בס"ד בכמה ראיות הבאתי דברי הרשב"א ז"ל שהביא מר"ן בית יוסף סי' רנ"ג, מי שבישל תבשילו מע"ש כל צרכו, ולמחר בשבת אמר לגוי להדליק האש ולחמם תבשילו, דאסור, ואפילו אחר שנצטנן אסור לו לאותו שבת, דקנסינן ליה כל שהזיד ואמר לגוי לעשות לו מלאכה דאוריייתא בשבילו ע"ש, וכן פסק רמ"א ז"ל בהגה"ה סי' רמ"ד סעיף ה' דאסור לאכלו אפילו צונן ע"ש. וא"כ ה"ה הכא אף על פי שחזר ונתערב ובטלו מעשיו, אסור לאכול ממנו בדרך היתר בו ביום, דקנסינן ליה:
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
