יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות ביאת המקדש, פרק ח, יג

יג) חמשה עשר מומים יש בשוקים וברגלים, ואלו הן. מי ששוקיו עקומות, עד כדי כך שהוא מחבר – מצמיד רגל לרגל ואין ארכובותיו (-ברכיו) נוגעות זו בזו. מי ש'פיקתו' יוצאת, והפיקה היא העצם העגול שלמעלה מן העקב מצד פנים, והוא דומה לפיקה שטוות בה הנשים. מי שעקבו יוצא לאחוריו, עד שנמצא השוק כאילו הוא באמצע רגלו עומד. מי שפרסותיו רחבות כשל אווז, אף על פי שאינן קלוטות (-שאין אצבעותיו מחוברות זו לזו) כשל אווז. מי שפיקה יוצאה מגודלו. מי שיש ברגלו אצבע יתירה, אפילו שש ושש – גם אם יש בכל רגל שש אצבעות, ואם חתכה, כשר, והוא (-ובתנאי) שלא יהיה בה עצם. מי שחסר אחת מאצבעות רגליו. מי שאצבעותיו מורכבות זו על גבי זו. מי שהיו אצבעות רגליו קלוטות – מחוברות עד למטה מן הפרק – עד אחרי הפרק. ואם היו רק עד הפרק, או שחתכן והפרישן, כשר. מי שכף רגלו כולה שוה ברוחבה, שנמצא רוחב פס אצבעותיו כרוחב עקיבו, וכאילו היא חתיכה שוה. מי שכף רגלו עקומה, דומה למגל, שנמצא פס רגלו שיש בו האצבעות עם עקבו, כאילו הם שני ראשי הקשת. מי שרגלו חלולה, והוא שיהיה אמצעה גבוה מעל הארץ, ונמצא כשעומד, עומד על עקיבו ועל אצבעות רגליו. המקיש בקרסוליו בעת שמהלך. מי שמקיש בארכובותיו – בברכיו בעת שמהלך. מי שהוא אטר ברגל ימינו – שמאלי ברגלו.

 

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?