הלכות בישול בשבת [שנה ב, בא]
א. מותר ליתן ביצה בשמש בשבת שתצלה, מפני שאין דרך בשול בכך, וכן מותר ליתן מים בשמש כדי שיוחמו.
והמבשל באש בשבת, חייב, ואם עשה במזיד אסור לו לעולם, וגם הקדרה אסורה לו בלא הגעלה, מפני שבלועה מאיסור וצריכה הכשר כשאר כלים הבלועים מאיסור, ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד, ואם בשוגג אסור בו ביום בין לו בין לאחרים, ולמוצאי שבת מותר מיד בין לו בין לאחרים. ואם הנכרי בישל דבר שאין בו בשולי גוים, או שעשה שאר מלאכה לישראל, אסור בו ביום, ולמוצאי שבת ימתין בכדי שיעשו, דגזרו במלאכה של נכרי טפי, דחשו פן יאמר ישראל לנכרי לעשות לו מלאכה בשבת כדי שיהנה ממנה במוצאי שבת מיד, כי איסור אמירה לנכרי בשבת קל בעיני בני אדם:
"עלה בלבי להזכיר בתוך הדרשה שעל הפרשה שאנכי דורש בציבור בכל שבת,
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
