הלכות בישולי עכו"ם [שנה ב, חקת]
כו. כל שיכר של גוים, הן של תמרים הן של תאנים הן של שעורים ושל תבואה ושל דבש, אסרו חז"ל משום חתנות, ולא אסרו אלא במקום מכירתו, וקובע עצמו לשתות בבית הגוי, אבל אם הביא השיכר לביתו או שנכנס עראי לבית הגוי לשתות, וכן אם לן בבית הגוי הרי זה מותר לשתות, בין ששותה משל בעה"ב בין ששולח לקנות ממקום אחר, וכתב מור"ם ז"ל דיש מתירין בשכר של דבש ושל תבואה, ונהגו להקל בזה יע"ש, והמחמיר גם במקום שנהגו היתר תבא עליו ברכה:
"עלה בלבי להזכיר בתוך הדרשה שעל הפרשה שאנכי דורש בציבור בכל שבת,
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
