הלכות ברכות [שנה א, פנחס, יז]
יז. כל דבר שמעורב בו אחד מחמשת מיני דגן כדי ליתן טעם בתערובת מברך עליו מזונות. ואם הוא לדבק בעלמא הרי זה טפל ובטל בתבשיל. במה דברים אמורים, בחמשת מיני דגן, אבל שאר המינים שעירבן זה בזה, אם כל אחד ניכר לעצמו מברך על כל א' ברכה הראויה לו, ואם נתמעכו ונדבקו זה בזה הולכין אחר הרוב ומברך על הרוב ופוטר השני:
וכשנותנים קמח לתוך שקדים שעושים לחולה, אם עושין כן כדי שיסעוד הלב מברך במ"מ, ואם לדבק לבד מברך בפה"ע, ולפי שיש להסתפק אם מכוונים ג"כ כדי שיסעוד הלב, לכן טוב להחמיר לאכלו בתוך הסעודה או שיאכל ג"כ פת כיסנין ופרי עץ וכן כיוצא בזה יר"ש יוצא ידי כולם וכנז' בחס"ל סי' ר"ז אות ד' יע"ש:
"עלה בלבי להזכיר בתוך הדרשה שעל הפרשה שאנכי דורש בציבור בכל שבת,
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
