יום שלישי
ז' כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות כלי המקדש, פרק ב

ט) העושה קטרת מאחד עשר סממנין אלו, לפי משקלות אלו, ועשה כן כדי להריח בה, אף על פי שלא הריח, חייב כרת על עשייתה, אם עשה כן במזיד. ואם עשאה בשוגג, מביא חטאת קבועה. ואיסור זה הוא אף על פי שלא עשה את המשקל כולו, אלא חציו או שלישו, הואיל ועשה לפי משקלות אלו באופן יחסי לכמויות שכתבה התורה, חייב כרת. שנאמר 'והקטורת אשר תעשה, במתכונתה לא תעשו לכם קדש תהיה לכם לה', איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו':

י) עשאה להתלמד בה – ללמוד את דרך עשייתה, או שעשאה כדי למוסרה לציבור, שישתמשו בה במקדש, פטור. הריח בה – בקטורת של בית המקדש, ולא עשאה, אינו חייב כרת, אלא דינו כדין כל הנהנה מן ההקדש. לא חייבה תורה כרת אלא לעושה במתכונתה וכדי להריח בה:

יא) מזבח הזהב שבהיכל, עליו מקטירין את הקטורת בכל יום. ואין מקריבין עליו דבר אחר. ואם הקטיר עליו קטרת אחרת שאינה כזו האמורה בתורה, או שהקטיר עליו קטרת כזו שהתנדב אותה יחיד או רבים, ולא קטורת החובה שמקטירים פעמיים ביום, או שהקריב עליו קרבן, או הסיך נסך, לוקה, שנאמר 'לא תעלו עליו קטורת זרה ועולה ומנחה' וגו':

 

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?