י) כהן גדול, מניח בגדי זהב בלשכה שלו בלילה, כשמסיים את עבודת היום, או בעת שיצא מן המקדש:
יא) בגדי כהונה מותר ליהנות בהן, לפיכך לובשם ביום עבודתו ואפילו שלא בשעת עבודה, חוץ מן האבנט, מפני שהוא שעטנז, שהרי הוא עשוי מפשתן ורקום בצמר, ולכן (יב) אסור לכהן הדיוט ללובשו אלא בשעת עבודה [והוא הדין לכהן גדול בימות השנה. ורק כהן גדול ביום הכפורים, שאין אבנטו רקום בצמר, אלא עשוי מפשתן בלבד, רשאי ללובשו אף שלא בשעת עבודתו].
ואין הכהנים לובשין לעבודה אלא צמר ופשתים בלבד, וכמו שיבואר, יג) וכל מקום שנאמר בתורה 'שש' או 'בד', הוא הפשתים, והוא הבוץ. ו'תכלת' האמורה בכל מקום היא הצמר הצבוע בצבע שהוא כעצם שמים, שהוא פתוך [-תערובת] מן הכוחל. ה'ארגמן' המוזכר בתורה הוא הצמר הצבוע אדום. ותולעת השני הוא הצמר הצבוע בתולעת, והיינו גרגרים אדומים ביותר, כגרגרי החרובים.
