הלכות כלי המקדש והעובדים בו / פרק תשיעי
ז) ומפתח על האבנים שעל החושן את שמות השבטים כתולדותם, ונמצא כותב על האודם, שהיא האבן הראשונה, את שמו של ראובן, הראשון שבשבטים, ועל אבן ישפה, שהיא האבן האחרונה, את שמו של בנימין, שנולד אחרון. וכותב בתחלה, על האבן הראשונה, למעלה מ'ראובן', את שמות האבות 'אברהם', 'יצחק' ו'יעקב', וכותב על האבן האחרונה, למטה מ'בנימין', את המילים 'שבטי יה', כדי שיהיו כל האותיות מצויות שם.
ח) ועושה על ארבע הזויות של חושן ארבע טבעות זהב, ונותן בשתי הטבעות של מעלה, שהחושן נתלה בהן, שתי עבותות הזהב, והם הנקראים 'שרשרות', ונותן בשתי טבעות של מטה, שהן כנגד הדדים, שני פתילי תכלת.
