הלכות סכנות הגוף [שנה ב, פנחס]
ו. יין שמערבין בו דבש או פלפלין או דברים אחרים, אם נשתנה טעמו מחמתן אף על פי שלא נשתנה שמו אינו נאסר במגע גוי, אבל אם נותנים בו דבר מועט שאינו משתנה טעמו מחמתן, אינו מועיל כלום ועיין שיו"ב אות ח':
ז. יין מבושל אינו נאסר במגע גוי, ומאימתי נקרא יין מבושל משהרתיח ע"ג האש ונתמעט ממדתו ע"י הרתיחה, לכן אם רוצה לבשל היין כדי להנצל ממגע גוי צריך לבשלו בישול רב עד שטעמו משתנה מטעם יין לטעם דבש, וכמ"ש הגאון חיד"א ז"ל בספרו ככר לאדן דף קס"ב, ועיין כנה"ג הגהב"י אות י"ד וערך השלחן אות ה' ושאר אחרונים. ומיהו אין הבישול מציל אלא ביין שלא נגע בו הגוי עדיין, אבל אם נגע בו קודם הבישול אין הבישול מועיל להתירו. ואם עירב יין מבושל היטב עם יין שאינו מבושל, אפילו שהרוב הוא יין מבושל הרי זה נאסר במגע גוי:
"עלה בלבי להזכיר בתוך הדרשה שעל הפרשה שאנכי דורש בציבור בכל שבת,
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
