הלכות קרבן פסח, פרק ג
ח) פסח שנתערב בשלמים, יקרבו כולן שלמים. נתערב בזבחים אחרים, ירעו עד שיפול בהן מום, ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה, ובדמי היפה שבהן שלמים, ויפסיד המותר מביתו – ישלם מכיסו את ההפרש שעליו להוסיף כדי שיהיה גם הקרבן הפחות כשווי הקרבן היפה, וכמו שביארנו בפסולי המוקדשין. נתערב קרבן פסח בבכורות, ירעו הכל עד שיפול בהן מום, ויאכלו כבכור בעל מום, ויביא בהמה שהיא יפה כמו הבהמה היפה שבתערובות, ויאמר, כל מקום שהוא הפסח, קדושתו תחול על זו, ויקריבנה שלמים, אם כבר קרב פסחו.
ט) גוי המפריש פסחו עד שלא נתגייר, ונתגייר, או עבד כנעני המפריש פסחו עד שלא נשתחרר, ונשתחרר, או קטן שהפריש פסחו עד שלא הביא שתי שערות, והביא, הרי זה מקריבו לשם פסח, שאין בעלי חיים נדחין, ולכן אף שבשעה שהפרישו לא היה ראוי להקריבו, לאחר שנעשה הבעלים ראוי יכול הוא להביא את אותו הקרבן שהפריש, וכמו שביארנו בפסולי המוקדשין.
