הלכות ראש חדש [שנה ב, ויקרא]

טז. בכפל הפסוקים שבסוף ההלל, כתב ביוסף אומץ (סוף סי' ך') שמספר המנהיג ומדברי מהר"י ן' גיאת מוכח שאין כופלים אלא עד 'הצליחה נא', וכן מנהג עיה"ק ירושלים וחברון יע"ש. ואני נוהג לכפול עד הסוף, וכן היה מנהג עט"ר הרב מו"ר אבי זלה"ה, והטעם, דהנוהג לכפול עד הסוף, אפילו אם נאמר שאין בזה צורך, אין זה גורע ח"ו בתוספת הכפל, וכן תמצא להריב"ש ז"ל סי' קל"ג, והביאו בספר יצחק ירנן ביאור על חיבור מהר"י ן' גיאת ז"ל בהלכות הלל ס"ק כ"ט, שכתב, דאין לומר בזה הלכה כרבי מחברו, דרבי לא אסר להוסיף על כפלו, אלא רבי היה נוהג כך, ורבי אלעזר נוהג להוסיף ואינו חולק ע"כ ע"ש, והוא הדבר אשר אמרתי דהמוסיף אינו גורע. ודע, שאין חילוק בזה הענין של הכפל הנזכר בין יום שיש בו דילוג, לבין יום שאין בו דילוג, דבכולן יש לכפול בשוה, וכמ"ש בתשובה בסה"ק רב פעלים בס"ד: