הלכות ראש חדש [שנה ב, ויקרא]
יב. ערבית שחרית ומנחה אומר יעלה ויבא ברצה, ואם לא אמרו בערבית, אין מחזירין אותו, בין ר"ח יום אחד בין שני ימים, מפני שאין מקדשין החודש בלילה, אבל אם לא אמרו בשחרית ובמנחה, מחזירין אותו, ואם נזכר קודם שהתחיל מודים אומר במקום שנזכר, ואם נזכר באומרו בא"י יסיים למדני חוקיך, ועיין חס"ל וכף החיים, וי"א דלא יסיים למדני חוקיך, אלא יסיים הברכה ואח"כ אומר יעלה ויבא קודם מודים, ועיין חיי אדם כלל כ"ד אות כ"א יע"ש, ואם לא נזכר עד אחר שהתחיל מודים אם נזכר קודם שהשלים תפלתו, חוזר לרצה, ואם לא נזכר עד שאמר יהיו לרצון אמרי פי, והוא מוכן לעקור רגליו שאינו אומר עוד תחנונים, ה"ז חשיב כאלו עקר רגליו וחוזר לראש, ועיין חס"ל ומאמר מרדכי ושאר אחרונים, ואם הוא מסופק אם הזכיר אם לא הזכיר, לדעת מר"ן בב"י צריך לחזור, ולדעת מור"ם ז"ל אין צריך לחזור, והנכון שיחזור ויכוין בחזרתו על תנאי, שאם אינו חייב לחזור תהא לנדבה, וכנז' בחס"ל ועיין שלמה חגיגה דף רכ"ב וכף החיים סי' ל"ג אות ז' יע"ש, וכל שהדין הוא שצריך לחזור, אין צריך לומר פסוק אדני שפתי תפתח פעם שנית, ועיין כף החיים אות ג':
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
