הלכות תפילה [שנה א, תרומה, יד-טו]

יד. העונה אמן לא יגביה קולו יותר מן המברך, וצריך לשים דעתו על קול המברך כדי שיענה בקול מדה כנגד מדה:

טו. כשיגיע ש"ץ למודים, שוחין הציבור עמו, ולא ישחו יותר מדאי כי אם הרכנת הראש. ואם יחיד עומד בתפלה, ישתוק וישחה בשתיקה עם הציבור כששוחין בתיבת מודים. ויש בני אדם מאבדים לפי תומם עניית אמן של המחזיר שכינתו לציון מרוב פחיזותם לשחות במודים, על כן ישים האדם לב על זה לענות אמן ואח"כ ישחה בתיבת מודים: