הפרשה בקצרה – וילך
עניני הפרשה: מסירת הנהגת ישראל ממשה ליהושע • מצוות הקהל • הנבואה על חטאי ישראל ועונשם כאמור בשירת 'האזינו' • נתינת ספר התורה ללויים והנחתו בקדש הקדשים
- מסירת הנהגת ישראל ממשה ליהושע: ביום מותו של משה רבינו הודיע לכל ישראל שהוא עתיד למות באותו יום, ואף שהיה עדיין במלא כוחו ובריאותו כאדם צעיר, ניטלה ממנו הרשות להנהיג את ישראל ונמסרה ליהושע בן נון. וציוה משה את יהושע לעיני כל ישראל שהוא יכניס את ישראל לארצם, וכיון שה' הוא ההולך לפניו, אין לו לפחד ולהתיירא.
- מצוות 'הקהל': מצוה על כל ישראל להתאסף בבית המקדש בחג הסוכות מיד לאחר סיום שנת השמיטה, האנשים הנשים והטף, ושם – בעזרה של בית המקדש – היה מלך ישראל קורא בפניהם פרשיות מסוימות בספר דברים.
- הנבואה על חטאי ישראל ועונשם כאמור בשירת 'האזינו': אמר ה' למשה רבינו כי יודע הוא שעתידים ישראל לעבוד עבודה זרה, ועתיד ה' להענישם על כך וימצאום צרות רבות ורעות, ושירת 'האזינו' האמורה להלן היא תהיה העדות לכך שה' התרה בהם מתחילה שאם יחטאו ייענשו ויגלו מארצם. ולכן ציוה ה' את משה לכתוב את שירת האזינו וללמדה את בני ישראל. עם זאת הבטיח הקדוש ברוך הוא לישראל 'כי לא תשכח מפי זרעו', שלעולם אין התורה משתכחת לגמרי מישראל.
- נתינת ספר התורה ללויים והנחתו בקדש הקדשים: מסר משה רבינו את ספר התורה ביום מותו ללויים הנושאים את ארון ברית ה', וציוה עליהם להניח את ספר התורה בסמוך ללוחות הברית [יש אומרים שהיה כעין מדף בולט מצד הארון ושם היה מונח ספר התורה, ויש אומרים שהיה ספר התורה מונח בתוך הארון, לצד הלוחות].
"וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא"
(נחמיה ח ח)
